המתקפה במאלי כנקודת מפנה: בין הישג מבצעי לחזון ח’ליפות גלובלי בשיח אל-קאעידה
התעצמות הטרור באזור הסאהל, כפי שניכרה בסוף אפריל 2026 עם מתקפת הטרור הנרחבת שהוביל ארגון ג’מאעת נצרת אל-אסלאם ואל-מסלמין (JNIM) המסונף לארגון אל-קאעדה במע’רב האסלאמי (AQIM) על כמה מעריה של מאלי לרבות עיר הבירה, מזינות חזון משיחי לחידוש הח’ליפות האסלאמית. ההצלחה הכבירה של המתקפה – אשר הובילה לחיסולו של שר ההגנה של מאלי, הסבה פגיעות משמעותיות לצבא המקומי והטילה מצור על ערים מרכזיות במדינה – נתפסת בעיני פעילי הג’יהאד הגלובאלי כהבשלה של תוכנית אסטרטגית שנרקמה לפני למעלה מעשור. תוכנית זו נועדה להקמת אמירות אסלאמית בסאהל על חורבות המשטרים המקומיים, כחלק מקידום כינונה של ח’ליפות עתידית.
בסוף אפריל 2026 חוותה מאלי את אחת המתקפות החמורות והמתואמות ביותר מאז פרוץ הסכסוך במדינה בשהת 2012. בבוקר ה־25 באפריל פתחו מאות לוחמים המזוהים עם JNIM בהנהגתו של איאד אג ע’אלי יחד עם חברי ארגון המורדים חזית השחרור של אזואד (FLA), במתקפה רחבת היקף על שורת יעדים צבאיים וממשלתיים ברחבי המדינה. המתקפה כללה פשיטות מתואמות, ירי מסיבי, הפעלת מטענים ומכוניות תופת נגד בסיסים צבאיים, שדות תעופה ומרכזי שלטון. העיר קידאל, בעלת חשיבות אסטרטגית וסמלית רבה בצפון מאלי, הייתה אחד ממוקדי הלחימה המרכזיים. ארגוני המורדים טענו כי הצליחו להשתלט על חלקים נרחבים מהעיר ואף לכפות נסיגה של כוחות הממשלה ובעלי בריתם הרוסים.
יש לציין, כי מאלי נתפשת בעיני אל-קאעדה כמוקד הליבה של פעילותו וכ”בסיס אם” האמור לסייע ביצירת רצף טריטוריאלי ג’יהאדיסטי לאורך הסאהל ואזורים מדרום לסהרה. בשנת 2012 פרסם AQIM מדריך תחת בשם “מסמך ההנחיות הכלליות של אל־קאעדה במגרב האסלאמי בנוגע לפרויקט הג׳האד האסלאמי באזואד” ובו שורה של המלצות והנחיות כיצד להשתלט על מאלי. הפורומים הג’האדיסטיים באותה תקופה אף פרסמו תמונה המציגה את מאלי כבסיס הג’האד המרכזי, האמור לסייע בהרחבת ההשפעה ובהקמת מאחזים ג’האדיים באזור הסאהל.
[איור] מלמעלה למטה: עמוד שער “מסמך ההנחיות הכלליות של אל־קאעדה במגרב האסלאמי בנוגע לפרויקט הג׳האד האסלאמי באזואד” (2012); מפה שהועלתה על ידי פעילי ג’האד לפורומים ג’האדים בהפעלת אל-קאעדה ומציגה את מאלי כמרכז הפעילות של הארגון (2012)
תקיפת מרכזי השלטון והערים המרכזיות בצפון המדינה בו-זמנית נתפשת בעיני פעילי הג’האד כהישג מבצעי יוצא דופן נוכח תגובתו הרפה של המשטר הצבאי למתקפה ולאור כישלונו של מערך הסיוע הרוסי וכוחות שכירי החרב להדוף אותה. הישג זה זכה לתגובות נלהבות בפלטפורמות המזוהות עם ארגון אל-קאעדה כמו RocketChat וחשבונות טלגרם המזוהים עימו. שלוחות אל-קאעדה השונות שיבחו גם הן את המתקפה:
ארגון אל-קאעדה בחצי האי ערב (AQAP) הביע תקווה כי מראות השחרור של קאבול באפגניסטן יחזרו על עצמם בבמקו, בירת מאלי ובשאר מדינות הסאהל האפריקאי.[1] אל-שבאב אל-מג’אהדין (שלוחת אל-קאעדה בסומליה/במזרח אפריקה) הדגיש כי ההתפתחויות האחרונות במאלי מבשרות על ראשיתה של תפנית אסטרטגית עמוקה המעצבת מחדש את מבנה השלטון וההשפעה במערב אפריקה כולה, ועל סלילת הדרך לקראת הקמת אמירות אסלאמית בסאהל. לטענתו, ארגון ה JNIM מסוגל לשחרר את אזור הסאהל הודות לשילוב של כמה גורמים: שחיקת הלגיטימיות של המשטרים הקיימים, משבר משילות של מדינות הסאהל, כישלון המערב להשפיע על העולם המוסלמי, קריסת המערך הביטחוני שהציב המערב עבור מדינות הסאהל והתחזקותו של הזרם הסלפי הג’האדי במרחב זה.
לטענת הארגון, המעורבות הצבאית של צרפת בשנת 2013 נגד פעילי אל-קאעדה במאלי לא נועדה באמת להגן על המשטר במאלי אלא הייתה נגועה באינטרס צרפתי לשמר את השפעתה באזור ולהבטיח גישה למשאבי טבע. לראייתו, הקריסה המתגבשת של השלטון במאלי איננה רק צבאית או מדינית אלא קריסה של מדינת חסות בהשפעה מערבית ששלטה באזור הסאהל במשך עשורים רבים, אשר כעת המפנה את מקומה לעליית חלופה אסלאמית.[2]
ארגון JNIM בהנהגת איאד אג ע’אלי
האתגר של דאע”ש
לצד ערעור יציבות המשטר במאלי, להתעצמות המבצעית של JNIM ישנן השלכות על שלוחת “המדינה האסלאמית בסאהל (ISGS). ההישגים והעליונות המבצעית שהפגין הארגון במתקפת אפריל 2026 צפויים להפר את מאזן הכוחות העדין בין הארגונים. התפתחות זו עלולה לדחוק את דאע”ש לעמדת מגננה או לחילופין, לדרבן אותו להוציא לפועל מתקפות ראווה אכזריות משלו כדי להוכיח את הרלוונטיות שלו. התפתחות זו מבשרת על גלישה אפשרית לסבב עימותים פנימיים אלים, שיחריף את סבל האוכלוסייה המקומית ויעמיק את ואקום המשילות.
ביטוי למתיחות בין שני הארגונים ניכר במאמר ביקורת חריף שפרסם ארגון המדינה האסלאמית בגנות אל-קאעדה תחת הכותר “הזגזוגים של אל-קאעדה!” בשבועונו הרשמי “אל-נבא” בסוף אפריל 2026. במאמר זה מואשם אל-קאעדה בכינון ברית עם “חזית שחרור אזוואד” – תנועה לאומית, חילונית ודמוקרטית השואפת לאוטונומיה. לדברי הארגון, שיתוף פעולה זה סותר לחלוטין את משנתו המוצהרת של אל-קאעדה, שאינה מכירה בגבולות לאומיים או במשטרים דמוקרטיים. עוד הטען במאמר, כדי להצדיק את הברית הזו, מנהיגי אל-קאעדה ותומכיו נאחזים בתירוצים של קשרי משפחה ושבט ומציגים זאת כ”גמישות פוליטית”, בעוד שבעבר גינו התנהלות כזו אצל ארגונים אחרים.
ארגון המדינה האסלאמית משווה במאמר את המצב במאלי לתהליך שעבר על אבו מוחמד אל-ג’ולאני בסוריה, שניתק בשעתו את קשריו עם אל-קאעידה העולמית לטובת אינטרסים מקומיים, ותוהה האם גם שלוחת הארגון במאלי תפנה בסופו של דבר עורף להנהגה המרכזית. לצד זאת, מועלית ביקורת על מוסר כפול וסתירות מובהקות של הארגון בנושאים כמו חלוקת שלל, הגדרת צבאות כופרים והטלת גיוס חובה על צעירים באזורים מסוימים לעומת איסורו באחרים.
לראיית ארגון המדינה האסלאמית, אל-קאעידה איבד את דרכו ונמצא במצב של ערפול מתודי ובלבול עמוק. במקום לדבוק בערכים דתיים מוצקים, אל-קאאעדה מובל על ידי אינטרסים הישרדותיים ופוליטיים משתנים, ורק חזרה אמיתית לדרך המקורית ותיקון טעויות העבר יוכלו לחלץ אותו מהמלכוד שבו הוא נמצא.[3]
המאמר של ארגון המדינה האסלאמית בנושא מתקפת JNIM על מאלי
המתקפה על מאלי בשיח ג’האדיסטים תומכי אל-קאעדה
בעקבות מתקפת הטרור על מאלי, ג’האדיסטים בסוריה וחשבונות טלגרם המזוהים כתומכי אל-קאעדה פרסמו מפה באנגלית המציגה לוח זמנים משוער לחידוש הח’ליפות שכותרתה “Restoring the Caliphate 2020–2035”. המפה מיוחסת לגוף בשם Transatlantic Intelligence Consortium, ואף שהיא מוצגת לעיתים כמסמך מודיעיני מערבי, לא קיימות ראיות לכך שמדובר בהערכה רשמית של סוכנויות מודיעין מערביות, ונראה כי מדובר במסמך עצמאי בעל אופי ספקולטיבי ותעמולתי.
בהתאם למפה חידוש הח’ליפות מתבסס על ארבעה שלבים טנטטיביים:
הקמת אמירויות אסלאמיות חדשות (2026-2021)
המפה מציינת שלוש אמירויות אסלאמיות שבהן מכהנות הנהגות אסלאמיות: איראן (מאז 1979); האמירות האסלאמית של אפגניסטן (אשר קמה מחדש בשנת 2021 בעקבות עלייתו המחודשת של ארגון הטאליבאן לשלטון, עם נסיגתם של כוחות צבא ארה”ב); סוריה נזכרת כאמירות אסלאמית מתגבשת עם השתלטותו של מוחמד אל-ג’ולאני על המדינה בשנים 2025-2024. המפה מציינת עוד אזורים מועדפים בהם יש להתמקד במטרה לכונן אמירויות אסלאמיות כמו ניגריה, תימן ובנגלדש.
ניתן לציין, כי השימוש במינוח “אמירויות אסלאמיות” כתנאי מקדים לחידוש הח’ליפות מאפיין את ארגון אל-קאעדה ותומכיו, בעוד ארגון המדינה האסלאמית מעדיף להשתמש במינוח “מחוזות” (ולאיאת) והכריז בלאו הכי ביוני 2014 על כינונה של ח’ליפות אסלאמית.
האביב הערבי 2.0 (2030-2026)
המפה מתייחסת למדינות שבהן סביר להניח תקומנה אמירויות אסלאמיות בין השנים 2030-2026. כך לדוגמא, נזכרות המדינות ניז’ר ובורקינה פאסו (2027-2026) ומצרים (2026-2030).
הקמה מחדש של החל’פות (2035-2030)
בשלב זה אמורות האמירויות האסלאמיות להתאחד ולשכנע או לתקוף מדינות אחרות כמו טורקיה, סעודיה, ירדן ואחרות להצטרף לשטח החל’יפות המתגבש.
תקופת שלום והערכות להתרחבות גלובאלית (2040-2035).
בשלב זה נדרשת הח’ליפות להיערך לעימות גלובאלי רחב עם מחנה הכופרים ביתר רחבי העולם כמו ביבשת אמריקה, יתר יבשת אפריקה, אוסטרליה, רוסיה ומרכז אסיה.
אף שמפה זו מציגה חזון אפוקליפטי-משיחי יומרני, יש לראות בה ביטוי מובהק למאמצי ההסברה והגיוס של פעילי הג’יהאד העולמי, המבקשים לייצר תחושת דחיפות והתקדמות היסטורית. בהקשר זה, סימוּנה של ישראל בצבע כתום יוצא דופן אינו מקרי; הוא מציב אותה כזירת קונפליקט מרכזית וקבועה בחזון המשיחי, ומסמן אותה כיעד עליון שיש למקד בו מאמץ רציף עד לכיבושו.
סיכום
מתקפת ה-25 באפריל 2026 מהווה נקודת מפנה אסטרטגית הממחישה את המעבר של ארגון JNIM משלב של הישרדות ומלחמת גרילה, לשלב של ערעור ריבונות והכתבת מציאות טריטוריאלית חדשה במרחב הסאהל. שיתוף הפעולה הטקטי בין ארגון אל-קאעדה המתאפיין בחזון דתי-גלובאלי לבין חזית השחרור של אזואד (FLA) המתאפיין בשאיפות לאומיות-טריטוריאליות מקומיות, לצד כישלונו המהדהד של הצבא המקומי ומערך הסיוע הרוסי, חשפו ואקום משילות מוחלט בצפון מאלי ובמרכזה.
עבור מערכת התעמולה של הג’האד העולמי, ההצלחה המבצעית במאלי אינה אירוע מקומי מקרי, אלא מימוש קונקרטי של תוכניות העבודה שנוסחו כבר בשנת 2012.[4] המפות והמסמכים החזותיים המופצים ברשתות, ובראשם מפת “Restoring the Caliphate 2020–2035”, מעידים על ביטחון עצמי גובר ועל הלך רוח משיחי המבקש לנצל את שחיקת המשטרים הקיימים לטובת כינון חלופה שלטונית אסלאמית.
חזון זה מהדהד, במידה רבה, את “תוכנית שבעת השלבים” שפורסמה על ידי תומכי אל-קאעדה עוד ב- 2005, והציעה תוכנית עבודה עם לוח זמנים משוער – שתחילתו בשנת 2000 וסופו בשנת 2020 – כיצד לחדש את הח’ליפות ולחתור לשליטה גלובאלית.[5] פרסום המפות ולוח הזמנים החדש לאותו חזון הינו, למעשה, אדפטציה להתפתחויות האחרונות בזירה הגיאופוליטית. ומעבר לכך, המיקוד בג’האד נגד “האויב הקרוב” כתנאי להקמת אמירות אסלאמית וחידוש החל’יפות הולם את תפיסתו של עבדאללה עזאם, המוכר כאבי הג’האד הגלובאלי.[6]
על כל פנים, גם אם לוחות הזמנים והיעדים המוצגים במפות אלו נושאים אופי ספקולטיבי ואפוקליפטי, ההתפתחויות בשטח מאלי מוכיחות כי המרחק בין החזון התעמולתי לבין המציאות הגיאופוליטית בסאהל הולך ומצטמצם, באופן המאיים על יציבות מערב אפריקה כולה. יחד עם זאת, נראה כי התחזקותה של שלוחת אל-קאעדה צפויה להעמיק את השבר ואת עימות הדמים המקומי מול שלוחת דאע”ש בסאהל, המנהלת מולה מאבק מתמשך על הגמוניה,, משאבים וגיוס פעילים במרחב.
[1] May 8, 2026. RocketChat.
[2] May 12, 2026. RocketChat.
[3] “הזגזוגים של אל-קאעדה” [בערבית], אל-נבא, גיליון 545, [30 באפריל 2026], עמ’ 3.
[4] Michael Barak, Will 2026 Mark Al-Qaeda’s Strategic Breakthrough in the Sahel?, The Jerusalem Strategic Tribune, May 2026. https://jstribune.com/the-countdown-starts-nowwill-2026-mark-al-qaedas-strategic-breakthrough-in-the-sahel/
[5] Michael Barak, “Al-Qaeda’s Operational Strategies – The attempt to revive the debate surrounding the Seven Stages P”, ICT Insights, July 12, 2009. https://ict.org.il/UserFiles/JWMG_Al-Qaeda_Operational_Strategies.pdf
[6] See: Thomas Hegghammer, The Caravan Abdallah Azzam and the Rise of Global Jihad, Cambridge University Press: 2020.
