מערכת היחסים בין חמאס לג’האד האסלאמי הפלסטיני מתאפיינת בדינמיקה מורכבת של שיתוף פעולה מבצעי לצד תחרות סמויה. בעוד ששני הארגונים חולקים מחויבות אידאולוגית למאבק המזוין בישראל, הם נבדלים בדפוס פעולתם: חמאס תמרן לאורך השנים בין אילוצי השלטון והאחריות האזרחית ברצועת עזה לבין חזונו הלוחמני, בעוד
סוגיית האסירים הביטחוניים הפלסטינים בבתי הכלא בישראל מעוררת מאז ומתמיד תהודה רגשית ופוליטית עמוקה בחברה הפלסטינית. חברי הרשות הפלסטינית וארגוני הטרור, ובראשם חמאס, מתמקדים רבות בסוגיה זו – לא רק מתוקף מחויבות לשחרורם ולשיפור תנאי מאסרם, אלא גם מתוך הבנה כי מדובר בנשק תעמולתי רב
התעצמות הטרור באזור הסאהל, כפי שניכרה בסוף אפריל 2026 עם מתקפת הטרור הנרחבת שהוביל ארגון ג’מאעת נצרת אל-אסלאם ואל-מסלמין (JNIM) המסונף לארגון אל-קאעדה במע’רב האסלאמי (AQIM) על כמה מעריה של מאלי לרבות עיר הבירה, מזינות חזון משיחי לחידוש הח’ליפות האסלאמית. ההצלחה הכבירה של המתקפה –
בחודשים האחרונים נרשמה שורה של פיגועים ואירועים אנטישמיים נגד יעדים יהודיים וישראליים ברחבי העולם, לצד סיכולים ומעצרים המעידים על כוונות לבצע פיגועי נוספים. באירופה התרחשו בחודש מרץ מספר תקיפות באמצעות מטעני חבלה: ב-9 במרץ התפוצץ מטען חבלה מחוץ לבית כנסת Rue Léon Frédéricq בעיר ליאז’
הטרור הוא איום גדול ומיידי על חלקי העולם בכלל ועל אפריקה בפרט הנושאת מדי יום בנטל השלכותיו. בין האזורים המושפעים ביותר מהטרור האסלאמי רדיקלי נמצא הסאהל שהפך, על ציר הזמן בעשור האחרון, למוקד לפעילות טרור אסלאמית רדיקלית המשולבת בפעילויות בלתי חוקיות, פליליות כמו סחר בבני
