הזדמנות אסטרטגית מפוספסת? אל-קאעדה ומלחמת האזרחים בסודאן
תקציר
בסודאן מתחוללת למעלה משלוש שנים מלחמת אזרחים עקובה מדם בין שני הגנרלים בורהאן וחמדאני, המתעצמת בשל למעורבות זרה. חוסר המשילות, הפגיעה בביטחון האישי והירידה באובדן האמון של האוכלוסייה המקומית בשלטונות מספקים תנאים נוחים להתבססותם של ארגוני טרור אסלאמיים במרחב הסודאני. אבו חד’יפה אל-סודאני, אידיאולוג ממוצא סודאני המזוהה עם ארגון אל-קאעדה ובוגר זירות הלחימה של אוסאמה בן לאדן, מזהה במלחמה זו חלון הזדמנויות היסטורי לצד תחושת החמצה על הזדמנות אסטרטגית שפוספסה בעבר, וקורא כיום לתומכי אל-קאעדה להקים בה מאחזים ובסיסי ג’האד. רק ביולי השנה פרסם שני חיבורים בשבח מלחמת ג’האד נגד השלטונות בסודאן ובדרישה לכונן על חורבותיו שלטון אסלאמי המבוסס על השריעה. הפובליציסט הסעודי אל-משארי ציין עוד במאי 2023 כי השאלה איננה אם אל-קאעדה ישכיל להקים בסודאן מאחזים צבאיים אלא מתי הוא יקימם.[1]
מסמך זה מבקש לנתח את האופן שבו ארגון אל-קאעדה מנסה למנף את הכאוס הסודאני, תוך בחינת כתביו ואיגרותיו המרכזיות של אל-סודאני שפורסמו בשנים האחרונות (2026-2022). בחינת תוכניותיו האופרטיביות, הכוללות שימוש במרחבים כפריים והרריים להקמת בסיסים עורפיים, הקמת חוליות גרילה אורבניות ופגיעה ממוקדת בעורף הכלכלי ובצינורות המימון של המשטר, מעלה חשש מפני אפשרות התבססות ארגונית מחודשת. זאת ועוד, הדיון בוחן כיצד זליגת אמצעי לחימה מתקדמים, רחפנים וכטב”מים אל תוך זירת הלחימה הנוכחית עלולה לשדרג דרמטית את יכולותיהם של גורמי הטרור, ולהפוך את סודאן ממוקד משבר פנים-מדינתי למרחב של ייצוא טרור אזורי ובינלאומי.
מלחמת האזרחים בסודאן
מלחמת האזרחים בסודאן, שהחלה באפריל 2023 בין צבא סודאן בראשות ברהאן לכוחות התמיכה המהירה (RSF) בראשות חמדאני, ממשיכה להסלים ולהחריף לאור שימוש גובר בכטב״מים, עלייה במספר האזרחים הנפגעים,[2] רעב ועקירה בעוד המאמצים הדיפלומטיים הבינלאומיים להשכנת הפסקת אש אינם צולחים. נכון לספטמבר 2026 נאמד מספר הפליטים הסודאנים בכ- 11 מיליון איש, כאשר צ’אד, דרום סודאן ומצרים נחשבות למדינות המארחות את מספר הפליטים הסודאנים הגבוה ביותר – למעלה ממיליון איש.[3]

ריכוזי הפליטים הסודנים בהתאם לנתוני UNCHR
מלחמת האזרחים בסודאן מתאפיינת גם בממד אזורי מובהק. דו״ח חדש של “משלחת החקירה הבינלאומית העצמאית של האו”ם לסודאן” מספטמבר 2026, חושף רשתות תמיכה זרות, מערכי גיוס לוחמים זרים והיקפי נשק אדירים המוזרמים לסודאן. כך לדוגמא, כוחות התמיכה המהירה (RSF) זוכים לסיוע של רשת טראנס לאומית העוברת באיחוד האמירויות, צ’אד, דרום-מזרח ליביה וסומליה, שדרכה מוזרמים לוחמים זרים, ובראשם כ-2,000 קבלנים צבאיים מקולומביה, לצד מערכות נשק מתקדמות, רחפני תקיפה וארטילריה. צבא סודאן (SAF) זוכה גם הוא לתמיכה זרה ניכרת.[4] כך לדוגמא, מעמיק גנרל אל-ברהאן את שיתוף הפעולה עם אריתריאה בשל התגברות המתיחות עם אתיופיה בשל מחלוקות סביב הגבול וסכר התחייה האתיופי,[5] עם איראן המספקת לו כטב”מים מתוך אינטרס להקים מאחז בים האדום,[6] ועם מדינות אחרות.
המשבר האקוטי בסודאן שרק מחריף איננו נעלם מעיני גורמי טרור. השיח’ אבו חד’יפה אל-סודאני פרסם עוד בשנת 2022 מספר חיבורים שקראו לנצל את חוסר היציבות הביטחונית בסודאן כדי להקים בה מאחזים של אל-קאעדה.
קווים לדמותו של השיח’ אבו חד’יפה אל-סודאני
השיח’ אבו חד’יפה אל-סודאני המזוהה עם אל-קאעדה, הינו אידאולוג ותיק של אל-קאעדה ממוצא סודאני שנלחם לצדו של אוסאמה בן לאדן. על מסלול חייו ניתן ללמוד מחיבוריו השונים. כך הוא חושף כי, בשנת 2001 עם פלישת ארה”ב לאפגניסטן הוא קיבל הוראה ישירה מהשיח’ אוסאמה בן לאדן לבצע פעולת טרור נגד בסיס צבאי בסעודיה ליד העיר אל-ח’רג’ דרומית לריאד, בנקמה על פלישת ארה”ב לאפגניסטן תחת שלטון הטליבן. אל-סודאני מספר כי הוא הגיע לבסיס האמריקאי ושיגר טילי SAM-7 לעבר מטוס ריגול אמריקאי, אך החטיא אותו. עם חשיפת מזימה זו בידי כוחות הביטחון הסעודיים, נמלט אל-סודאני מסעודיה לעיראק, וממנה חזר לסודאן דרך ירדן. בסודאן הוא נעצר והוסגר לסעודיה בשל פעילותו החתרנית בשטחה וריצה עונש מאסר לתקופה של כ 15 שנה.[7] ב- 2022 נעצר שוב בידי כוחות הביטחון הסודאני ונשלח לכלא הסודאני למשך שנתיים וחצי בעקבות חיבור שכתב “ועכשיו הגיע [זמן] הלחימה” בנושא חשיבות עיבוי הג’האד בסודאן.[8] במרץ 2025 שוחרר מבית הכלא.
אל-סודאני חושף כי הושפע משורה של אידיאולוגים אסלאמיסטים ובהם:
- סייד קוטב (1966-1906): חבר באגף הרדיקלי של תנועת האחים המוסלמים המצרית; אל-סודאני מספר כי במהלך שהותו בכלא בילה את זמנו בקריאת ספרו של סייד קוטב “בצל הקוראן” והושפע ממנו רבות. הוא אף הפציר בצעירים מוסלמים לקרוא את כתביו של סייד קוטב.[9]
- השיח’ עבדאללה עזאם (1989-1941): אבי הג’האד הגלובאלי ומנטור של בן לאדן;. בחיבוריו השונים העלה אל-סודאני על נס את מורשתו של עבדאללה עזאם כמו הדבקות בג’האד. לדברי אל-סודאני, הג’האד נגד האויבים הוא נצחי ועל המוסלמים לדבוק בו בכל משך ימי חייהם גם במרומי גילם.
- השיח’ אוסאמה בן לאדן (2011-1957): מייסד ומנהיג אל-קאעדה הראשון; אל-סודאני מספר כי פגש את בן לאדן אישית וחי עימו תקופה מסוימת. כך הוא שיבח את האסטרטגיה של בן לאדן להעביר את “מלחמת ההתשה” נגד האויב לאדמת “האויב הרחוק” (ארה”ב והמערב) ואת חשיבות הטיפוח של תודעת ניצחון. זאת לצד הפצרה בדור הצעיר של הלוחמים בסודאן ובזירות ג’האד אחרות להמשיך בדרך הג’האד של בן לאדן, לחתור להחלת השריעה ולא להתפשר מול המערכת הבינלאומית.[10]
- אבו מוצעב אל-סורי (2011-1958): אסטרטג משפיע ומוביל באל-קאעדה; בשנות התשעים פגש אל-סודאני את אל-סורי , בפשוואר בפקיסטן, והתרשם עמוקות מחיבוריו. כך הוא המליץ לקרוא את ספרו “קריאה להתנגדות אסלאמית גלובאלית” ולאמץ את אסטרטגיית הלחימה שהוצעה בה: לחימה באמצעות חוליות קטנות, עצמאיות ולא מקושרות המבצעים פיגועי איכות. בספרו “האמאם הנשכח” משנת 2022 ניכרת השפעה מובהקת של אל-סורי על אל-סודאני. זאת בשל הצגת תוכנית אסטרטגית מפורטת מאוד לגבי אופן ההתנהלות בזירות הג’האד. כך לדוגמא, מונה אל-סודאני מכלול תנאים העשויים להפוך את סודאן זירת ג’האד מצליחה לצד הפקת לקחים מניסיונות עבר כושלים בלחימה נגד המשטר הסודאני.

אבו חד’יפה אל-סודאני
סודאן כמרחב פעילות עולה עבור תומכי אל-קאעדה
בשנת 2022, עוד טרם פרוץ מלחמת האזרחים בסודאן, פרסם אל-סודאני שני חיבורים אודות חשיבות קיום מצוות הג’האד נגד המשטר הסודאני, בטענה כי בסודאן מתקיימת מערכת שלטון אזרחית, הסוטה לעקרונות דת האסלאם. ומכאן, שיש לחתור להפלתו ולכונן תחתיו משטר המבוסס על השריעה. להלן חיבוריו בנושא סודאן:
- “האמיר הנשכח” (פברואר 2022, 64 עמודים): בחיבור זה קורא אל-סודאני לתומכי אל-קאעדה לנצל את חוסר היציבות הביטחונית בסודאן כדי להקים תשתית אופרטיבית שתסייע בהקמת חוליות ג’האד ובלחימה נגד המשטר הסודאני הכופר.[11] לראייתו, המכשול המרכזי העומד בפני ההתמסרות לג’האד בסודאן קשור בהיעדר מנהיג כריזמטי ובעל שיעור קומה. לראייתו, השיח’ אבו מצעב אל-זרקאווי (מנהיג שלוחת אל-קאעדה בעיראק בזמנו, 2006-1966), נחשב דוגמא טובה למנהיג ג’האד אידיאלי שהפך בהדרגה מאדם רגיל למנהיג נחוש בעקבות שהותו בכלא הירדני.[12]
אל-סודאני אף מציע אסטרטגיה לניהול הג’האד בסודאן בהשראת הגותו של השיח’ אבו מצעב אל-סורי:
- הקמת בסיסים ומחנות עורפיים באזורים מרוחקים כמו הרים, יערות ומדבריות כערובה להצלחת המאבק.[13] לראייתו, בסיס עורפי אמור לספק את התנאים הבאים: קלות יציאה וחזרה לבסיס; אספקת מים שוטפת וקבועה; אפשרות להגן על הבסיס בעת מתקפה עליו; אפשרות נסיגה ממנו בעת הצורך; אפשרות להסוות בו אנשים ונשק; חוסר יכולת מצד האויב לתקוף את הבסיס באופן מפתיע; קרבה או ריחוק הבסיס ממקומות עבודה. לדבריו, בהקמת בסיסים אילו יהיה ניתן לפתור בעיות לוגיסטיות וכספיות, בין השאר, דרך תפיסת שיירות צבאיות ואמצעי לחימה של היריב.
- הקמת חוליות עירוניות מבוזרות בתוך הערים לצרכי פיגועים איכותיים והתנקשויות בדרג הצבאי, הביטחוני והפוליטי.
- התבססות על מבנה צבאי קטן, נייד וחמקמק שינהל מלחמת גרילה.
- ריכוז מאמץ לפגוע בחברות פיננסיות בסודאן המשמשות מקור מימון עבור הצבא הסודאני. לראייתו, שיתוק פעילותן יוביל לגדיעת צינורות המימון למערך הצבאי ולקריסתו.[14]
לראיית אל-סודאני, מודל הלחימה האפגאני, שהתבטא בהקמת בסיסים בהרים, יכול לשמש דוגמא טובה למג’אהדין בסודאן. עם זאת, אל-סודאני סבור כי הצלחת הג’האד בסודאן קשורה בראש ובראשונה ברצון להגר מח’רטום בירת סודאן ובנכונות נפשית וגופנית לגור בהרים וביערות.[15]

עמוד שער “האמיר הנשכח”
- הנה בא ההרג (אוקטובר 2022, 83 עמודים): בספר זה מהדהד אל-סודאני דברים רבים שהזכיר בספרו “האמיר הנשכח”. כך הוא קורא שוב להקמת חיל חלוץ ג’האדי בסודאן. לראייתו, שני גורמים מרכזיים עשויים לתרום להצלחת התבססותם של ארגוני ג’האד בסודאן על סמך ניסיון עבר של אל-קאעדה בטוניסיה, מאלי, תימן וסוריה. הגורם הראשון קשור קשר עבותות בבסיס תמיכה עממי נרחב ובגיוס תמיכה ציבורית דרך הטפה ותעמולה. והגורם השני קשור בהנהגה ברורה בעלת חזון אסטרטגי. לשיטתו, הצלחת הג’האד בסודאן קשורה ברצון ובנכונות הנפשית והפיזית של תושביה לעזוב את חיי המותרות ולהגר מח’רטום להרים וליערות.[16]
בנוגע ליעדי התקיפה, מבהיר אל-סודאני כי הוא מאמץ את הקו המנחה של הנהגת אל-קאעדה שפורסם ב- 2013 תחת השם “קווים כלליים לג’האד” מאת מנהיג הארגון השיח’ איימן אל-ט’ואהירי. לפיהם יש להתמקד ביעדים צבאיים, ביטחוניים ופוליטיים.[17] אל-סודאני הוסיף עליהם גם יעדים כלכליים, בטענה כי המנגנון הצבאי ממומן בחלקו על ידי חברות פיננסיות הקשורות לאנשי צבא סודאניים, לדבריו, פגיעה בחברות אילו תסייע בשיתוק פעילות הצבא הסודאני ותעזור במימון פעילות הג’האד. ולכן שיש להכין רשימה של חברות פיננסיות בסודאן ולרכז מאמץ לפגוע בהן.[18]

עמוד שער הספר “עכשיו באה הלחימה: איגרות לחימה למג’אהדין בסודאן”
- איגרת מקוצרת ללוחמי הג’יהאד הוותיקים ונקיי הכפיים (יולי 2026, 40 עמודים):[19] באיגרת זאת מבהיר אל-סודאני, כי הג’האד נגד הכופרים ועדות סוטות הינו מצווה החלה על כל מוסלמי למשך כל חייו, ומי שנמנע ממנה חוטא קשות. לדבריו, כל הלוחמים שלחמו בעבר באפגניסטן, צ’צ’ניה, עיראק, סוריה ובזירות אחרות אינם יכולים להתרפק על עברם ולהתמסר לחיים האזרחיים, העבודה והמשפחה. להפך הוא, לדבריו המלאכה טרם הסתיימה ועל ותיקי הג’האד חרף גילם המתקדם לחדש את פעילות הג’האד נוכח האתגרים החדשים. אל-סודאני פונה גם לבני הדור הצעיר ומפציר בהם להפסיק בצפייה במסכים וברשתות החברתיות, ולהתחיל בהכשרה צבאית מעשית, להגר לאזורי לחימה או לבצע פיגועים על אדמתם. לראייתו, הרעות החולות הפוקדות את סודאן נובעות מהעדר יישום השריעה, כאשר הדרך היחידה ליישומה היא דרך הג’האד נגד שליטים עריצים (האויב הקרוב), שלטענתו מעוגנת בהלכה המוסלמית.

עמוד שער החיבור “איגרת מקוצרת ללוחמי הג’יהאד הוותיקים ונקיי הכפיים”
- לוחם מח’רטום: מילים על ג’יהאד, אחוות אחים ואהבה (יולי 2026, 137 עמודים):[20] בפתח הספר מציין אל-סודאני, כי המוסלמים נמצאים כיום במאבק נגד אויב מאוחד בכמה חזיתות, כאשר ארה”ב מובילה חזית כפירה, המסתייעת במשטרים מוסלמים פרו מערביים במזה”ת המכונים “סוכני המערב”, כדי לבסס את השפעתה באדמות המוסלמים דרך לחימה באסלאם האמיתי, הפצת החילוניות, הפרדת דת ממדינה, השחתה ובזיזת משאבים. הלה משתלח גם במשטר הסודאני ומגדירו כמשטר חילוני בכסות אסלאמית הקשור למערכת הבינלאומית הכופרת ומשתף פעולה עם גורמי מודיעין במערב כמו ארה”ב וצרפת במסגרת “המלחמה בטרור”. בספרו הוא מאשים גם את האסלאם הפליטי והממסדי בסודאן (הכוונה, בין השאר, לתומכי תנועת האחים המוסלמים) בבגידה בשל התפשרות על עקרונות היסוד של האסלאם ובשל שיתוף פעולה עם המשטר הסודאני.
אל-סודאני מזהיר, כי המלחמה בסודאן איננה עומדת להסתיים בקרוב ותמשיך לחוות אסון הומניטרי. אך עם זאת, ניכרת כאן הזדמנות אסטרטגית שפוספסה כדי להקים מאחזי מאבק בסודאן. נוכח זאת, קורא אל-סודאני לבני הדור הצעיר בסודאן נדרש שלא לעמוד מן הצד אלא להתארגן במסגרות צבאיות ולנצל את היעדר המשילות להקמת מדינה אסלאמית.
לראייתו, מלחמת גרילה והתשה ממושכת היא הדרך הטובה ביותר להביס את האויב בשטחו ולפורר את המערכת הבינלאומית. הניצחון על האויב לא יושג במערכה אחת אלא בסדרת מערכות ארוכה שתגבה קורבנות רבים, בדומה למערכה הארוכה שניהלו המוסלמים נגד הצלבנים שפלשו לאדמות האסלאם. לדבריו, עצם היכולת לחדור את מערכי האבטחה של האויב ולבצע פיגועים מהווה ניצחון תודעתי. לטענתו, הזרם הג’האדי הוא גורם הכוח האסלאמי היחידי המסוגל להתעמת מול חזית הכפירה באמצעות ג’האד והקרבה, כאשר לחכמי ההלכה תפקיד חשוב בהצדקת מלחמה זאת.
נוכח זאת, אל-סודאני ממליץ לנהל שני שלבים עיקריים בלחימה בסודאן. השלב הראשון, לחימה לצד הציבור, הגנה עליו ועל רכושו. זאת במטרה להרחיב את בסיס התמיכה. השלב השני, מעבר למאבק להקמת מדינה אסלאמית והחלת השריעה.

עמוד שער הספר “לוחם מח’רטום”
דיון ומסקנות
המשך מלחמת האזרחים והיעדר המשילות המוחלט בסודאן אינם רק טרגדיה הומניטרית מקומית, אלא מהווים חלון הזדמנויות אסטרטגי עבור ארגוני טרור גלובאליים, ובראשם ארגון אל-קאעדה, להתבסס במרחב הסודאני. קריאותיו החוזרות ונשנות של האידיאולוג אבו חד’יפה אל-סודאני לנצל את הטופוגרפיה המקומית המגוונת (הרים, יערות ואזורים מדבריים מבודדים) להקמת בסיסים עורפיים מעידות על סכנה ממשית של “אפגניזציה” בפריפריה הסודאנית. אל-קאעדה רואה במרחב זה קרקע פורייה להקמת חממות טרור אזוריות, תוך יישום לקחים מבצעיים שנצברו בזירות אחרות.
מעבר לכך, ניכרת בניתוחו של אל-סודאני אבולוציה מחשבתית המשלבת בין מלחמת גרילה קלאסית לבין פגיעה בעורף הכלכלי של השלטון הסודאני. השמת הדגש על חברות פיננסיות ומקורות מימון צבאיים כיעדי תקיפה מלמד על שאיפה לשבש את צינורות החמצן של הצבא ולקעקע את יציבותו הממסדית מבפנים.
במבט קדימה, האיום הגדול טמון בהשתלבות של גורמי הטרור במשוואת הלחימה הטכנולוגית העכשווית. זליגת ידע, אמצעי לחימה וכלים בלתי מאוישים – דוגמת רחפנים וכטב”מים המופצים בהיקפים עצומים במלחמת האזרחים הנוכחית לידי גורמי טרור, עלולה לשדרג דרמטית את היכולות המבצעיות של אל-קאעדה בעלות נמוכה יחסית. התפתחות כזו לא תישאר בגבולות סודאן בלבד. היא תעצים את האיום הפוטנציאלי על נתיבי הסחר הימיים באזור אסטרטגי זה, ותהפוך את המדינה ממוקד חיכוך פנים-מדינתי למרחב של ייצוא טרור אזורי ובינלאומי.
[1] משארי אל-ד’אידי, “ארגון אל-קאעדה בסודאן… מתי?” [ערבית], אל-שרק אל-אוסט, 2 במאי 2023.
https://aawsat.com/home/article/4307291/مشاري-الذايدي/«تنظيم-القاعدة»-بالسودان-متى؟
[2] בשלושת השבועות הראשונים לחודש אוקטובר 2026 הובילו מספר תקיפות כטב”מים להרג של 306 סודאנים ולפציעת מאות סודאנים. כך לדוגמא, נהרגו ב- 21 באוקטובר 153 איש מתקיפת כטב”ם, וב- 27 באוקטובר 2026 נהרגו למעלה ממאה איש גם מתקיפת כטב”ם.
“UN rights chief says drone strikes killed 306 Sudanese in October”, Sudan Tribune, 25 October 2026. https://sudantribune.com/article/320387
Yassir Abdallah, “More than 100 people killed in Sudanese army drone attack on market says Sudanese rights group”, APM, October 27, 2026. https://apnews.com/article/sudan-power-outage-capital-drone-0798818d82bc79ed10300687a514c693
[3] “Sudan Situation”, UNCHR, Sep 2026. https://data.unhcr.org/en/situations/sudansituation/location
[4] “Sudan: External support networks are fuelling conflict and civilian harm, UN Fact-Finding Mission warns”, United Nations Office of the High Commissioner for Human Rights, September 3, 2026. https://www.globalsecurity.org/military/library/news/2026/09/mil-260903-ohchr01.htm
[5] Mahder Nesibu, “Making Sense of the Alignment Between Eritrea and the Sudanese Armed Forces”, Horn Review, August 18, 2026. https://hornreview.org/2026/08/18/making-sense-of-the-alignment-between-eritrea-and-the-sudanese-armed-forces
[6] Hanna Duggal and Marium Ali, “The drones being used in Sudan: 1,000 attacks Since April 2023”, al-Jazeerah, 3 February, 2026. https://www.aljazeera.com/news/longform/2026/2/3/drone-warfare-in-sudan-tracking-1000-aerial-attacks-since-april-2023
[7] אל-סודאני, האמיר הנשכח, בית אל-מקדס, 2022, עמ’ 11-10.
[8] אל-סודאני, לוחם מסודאן, עמ’ 57.
[9] אל-סודאני, לוחם מסודאן, עמ’ 88.
[10] אל-סודאני, לוחם מסודאן, עמ’ 112.
[11] אבו חד’יפה אל-סודאני, האמיר הנשכח, בית-אלמקדס, פברואר 2022, עמ’ 22-21.
[12] אל-סודאני, האמיר הנשכח, עמ’ 25-23.
[13] אל-סודאני, האמיר הנשכח, עמ’ 26, עמ’ 31-32, עמ’ 34.
[14] אל-סודאני, האמיר הנשכח, עמ’ 26, עמ’ 31-32
[15] אל-סודאני, האמיר הנשכח, עמ’ 41.
[16] אבו חד’יפה אל-סודאני, עכשיו באה הלחימה: איגרות מלחמה למג’אהדין בסודאן (ערבית), בית אל-מקדס, אוקטובר 2022, עמ’ 43-42, עמ’ 48, 71-70.
[17] אבו חד’יפה אל-סודאני, עכשיו באה הלחימה: איגרות מלחמה למג’אהדין בסודאן (ערבית), בית אל-מקדס, אוקטובר 2022, עמ’ 43-42, עמ’ 48, 71-70.
[18] אל-סודאני, עכשיו באה הלחימה, עמ’ 53.
[19] אבו חד’יפה אל-סודאני, איגרת מקוצרת ללוחמי הג’יהאד הוותיקים ונקיי הכפיים (ערבית), בית אל-מקדס, יולי 2026.
[20] הספר מכיל מקבץ מאמרים שנכתבו לאחר שחרורו של אל-סודאני מהכלא ועל רקע מלחמת האזרחים בסודאן. אבו חד’יפה אל-סודאני, לוחם מסודאן (ערבית), בית אל-מקדס, יולי 2026.
