יבשת אפריקה רותחת ורוחשת פעילות ארגוני טרור אסלאמיים רדיקליים – תמונת מצב
ביבשת אפריקה המצב הביטחוני, המציאות והשלכותיה המקומיות והאזוריות יותר מתמיד. ארגוני האסלאם הרדיקליים בשיאם: לצד רשת רחבת ידיים של שלוחות המדינה האסלאמית (דאע”ש), המשתרעת ממערב אפריקה למרכז ומזרחה, קבוצות אחרות כמו ‘אל-שבאב וג’מאעת נוסרט אל-אסלאם ואל-מוסלמין’ (JNIM) פועלות תחת זיכיון אל-קאעידה פעילות חוצה גבולות לאומיים, המאיימת על יציבותן של ממשלות אפריקאיות, ובה בעת מקיימת שלל רשתות מיליטנטיות אלימות, רדיקליות או בדלניות לצד רשתות של הברחות מכל סוג (נשק, סמים, בני-אדם, מחצבים…). [1]
הטרור והאלימות האסלאמיסטית המיליטנטית באפריקה מרוכזת ב-5 זירות עיקריות. הן מונעות, כאמור לעיל, על ידי שתי רשתות אידיאולוגיות עיקריות: אל-קאעידה והמדינה האסלאמית.
קבוצות אלו פועלות בעיקר בשטחים כפריים לא נשלטים, אזורי ספר, אזורי גבול בינלאומיים משותפים בהם אין נוכחות מדינתית ראויה לציון (למשל, משולש הגבולות Liptako-Gourma), אזורים המהווים כר דשא נוח לצמיחתם והתרחבותם של ארגוני טרור אסלאמיים רדיקלים או ארגונים בדלניים. להלן החלוקה:
מרחב הסאהל, במערב אפריקה, מהווה כיום מוקד הטרור העולמי, ומאופיין בשליטה טריטוריאלית נרחבת ובמתקפות חוצות גבולות. ארגונים כמו: ‘ג’מאעת נוסרט אל-אסלאם ואל-מוסלמין’ (JNIM- Jama’at Nusrat al-Islam wal-Muslimin), שלוחה של אל-קאעידה, ו-‘מחוז סאהל של המדינה האסלאמית’ (ISSP- Islamic State Sahel Province), שולטים ופעילים במרכז וצפון מאלי, בורקינה פאסו (שם מורדים מפעילים השפעה כפייתית על פני רוב השטח), ומערב ניז’ר. ארגון ה- JNIM מטיל באופן קבוע מצור כלכלי במאלי, הארגון הרחיב את טביעת הרגל המבצעית שלו למדינות חוף מערב אפריקה, כולל צפון בנין, גאנה, חוף השנהב וטוגו (coastal West African nations).
גם אגן אגם צ’אד (Lake Chad Basin) מהווה מרכז ותיק של התקוממות שבו פלגים מתפצלים נלחמים בכוחות צבאיים אזוריים. ארגון ‘המחוז מערב אפריקה של המדינה האסלאמית’ (ISWAP – Islamic State West Africa Province) ופלגים של בוקו חראם (Boko Haram) נלחמים זה בזה ובכוחות הצבא הניגרי בצפון מזרח ניגריה, בהרי מנדרה (Mandara) שבקמרון, ובאגן אגם צ’אד הדרומי הרחב יותר הכולל חלקים מקמרון, צ’אד וניז’ר.
קרן אפריקה (Horn of Africa) וסומליה נותרו הזירות הפעילות ביותר, בהנהגת שלוחת אל-קאעידה הגדולה ביותר בעולם. ארגון ‘אל-שבאב’ (Al-Shabaab) והמדינה האסלאמית בסומליה שולטים על שטחים כפריים נרחבים בדרום ובמרכז סומליה, ומנהלים מדינה מקבילה. הקבוצה תוקפת לעתים קרובות מרכזים עירוניים כמו הבירה מוגדישו (Mogadishu) ומבצעת פעולות חוצות גבולות ופלישות לקניה ואתיופיה השכנות.
במוזמביק (Mozambique) שבדרום מזרח אפריקה, בחבל קאבו-דלגאדו (Cabo Delgado), המהווה אזור חיוני לייצור אנרגיה ממשיכים להתמודד עם התקוממות אסלאמית מתמשכת מאז 2017. ‘המדינה האסלאמית מחוז מוזמביק’ (ISM) (המכונה היסטורית ‘אה אל סונה וול ג’מעה’ או ‘אל-שבאב’), פועלת בעיקר במחוז הצפוני ביותר של קאבו דלגאדו, עם התרחבות לאחרונה למחוז ניאסה (Niassa) הסמוך.
במרכז אפריקה (אזור האגמים הגדולים-Great Lakes) שלוחות המדינה האסלאמית משתלבות יותר ויותר באזורים הצפופים והעשירים במשאבים של מרכז אפריקה. ‘המדינה האסלאמית במחוז מרכז אפריקה’ (ISCAP- Islamic State Central Africa Province), הכוללת את ‘הכוחות הדמוקרטיים של בעלות הברית’ (ADF- Allied Democratic Forces), פועלים במזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (DRC) ואזורי הגבול המשתרעים עד אוגנדה.
במסגרת המחקר המיקוד בכתיבתי הינו לרוב, על הסאהל מהווה, כאמור, כיום, את מוקד הטרור העולמי, הפעם מאמר זה יעסוק במצב העניינים בסומליה ובמוזמביק.
סומליה: לחימה, מיליציות, ראש ממשלה לשעבר מותקף… מה קורה במוגדישו?
סומליה חווה כעת משבר פוליטי חמור במוגדישו, המחמיר בשל מצב החירום, רעב גדול, מתחים דיפלומטיים אזוריים,[2] והתפרצות מחודשת של פיראטיות.[3] סומליה שקעה שוב למשבר גלוי, שבועיים לאחר שנשיא המדינה חסן שייח’ מוחמוד (HSM- Hassan Sheikh Mohamud) נשאר בתפקידו למרות תום כהונתו. האופוזיציה טוענת שמוחמוד נבחר בשנת 2022 לקדנציה של ארבע שנים שהסתיימה ב-15 במאי 2026. היא טוענת ששום שינוי חוקתי לא יכול להרחיב את סמכותו ללא הסכמה פוליטית רחבה.
מצידה, הממשלה טוענת שהרפורמות נחוצות כדי לסיים עיכובים חוזרים ונשנים בבחירות ולהרחיק את סומליה ממערכת שבה זקני שבטים ואליטות פוליטיות בוחרים מחוקקים.[4] אך מנהיגי האופוזיציה וכמה דמויות אזוריות מאשימים את מוחמוד בשימוש ברפורמות כדי לרכז את השלטון ולהאריך את שלטונו.[5]
מזה 35 שנים המדינה מתמודדת גם עם המרד של ארגון ‘אל-שבאב’ (Al-Shabaab) האסלאמיסטי, המדינה אינה מכירה ולו רגע אחד של שקט.[6] המטרה העיקרית של ‘אל-שבאב’ היא להפיל את הממשלה הפדרלית של סומליה, לגרש כוחות שמירת שלום זרים ולהקים מדינה אסלאמית ברחבי קרן אפריקה הנשלטת על ידי חוקי שריעה נוקשים. ‘הצבא הלאומי הסומלי’ (SNA) ממשיך לבצע פעולות צבאיות מתואמות, ולעתים קרובות הוא מחסל עשרות חמושים באזורים המרכזיים והדרומיים. מנגד, ארגון אל-שבאב הסתגל ללחץ הממשלתי על ידי הגברת השימוש במטעני חבלה מאולתרים (IEDs), טקטיקות לחימה ליליות וחיסולים ממוקדים. הארגון גם משתמש יותר ויותר בממשל מקביל – גביית מיסים והצעת ‘צדק’ (על פי עקרונות האסלאם) באזורים שבהם שליטת הממשלה נותרה חלשה.[7]
כאמור, קרבות פרצו בין 3-4 ביוני בבירת סומליה, מוגדישו. הקרבות הכבדים ביותר ופריסת הנשק הכבד מתרחשים במחוזות האוולוואדאג (Howlwadaag) ואבדיאסי (Abdiasis). עוד, דווח כי ראש הממשלה לשעבר חסן עלי ח’איר (Hassan Ali Khaire) הותקף על ידי כוחות הממשלה.[8]
המשבר הנוכחי מתבשל מאז חודש מרץ האחרון, כאשר הממשלה העבירה רפורמה חוקתית שהאריכה את כהונת הנשיאות והחקיקה מארבע לחמש שנים. צעד שהאופוזיציה דוחה כלא לגיטימי. האופוזיציה קראה להפגנות ב-4 ביוני נגד המשטר הנוכחי, ולחימה פרצה במהלך אותו לילה.[9]
בהצהרה, הודיע דובר המשטרה המקומית Abdifatah Adan Hassanעל מבצע רחב היקף נגד ‘מיליציות חמושות’ (armed militia). לדבריו מדובר במבצע ביטחוני גדול שמבוצע על ידי כוחות אכיפת החוק של הבירה שמתקרב לסיומו. המבצע נועד לנטרל מיליציות חמושות בכבדות שפתחו פיגועי מרגמה נגד שכונות מסוימות בבירה.
מה קורה במחוז קאבו דלגאדו שבמוזמביק?
המצב הביטחוני וההומניטרי בקאבו דלגאדו נותר הפכפך עקב התקוממות אסלאמית מתמשכת.
בעוד שכוחות צבא רואנדה ומוזמביק ה- (Defense Armed Forces of Mozambique) FADM,[10] המשתפים פעולה בלחימה ובבלימת התפשטות ארגון הטרור האסלאמי ה-ISM ,(Islamic State Mozambique) . הכוחות הצליחו לאבטח מרכזי גז טבעי מרכזיים, מה שאפשר לחברות כמו TotalEnergies לחדש את פעילותן, קבוצות מורדים ממשיכות לבצע התקפות אסימטריות ולגרום לעקירה המונית של אזרחים.[11]
רואנדה מקיימת כיום פריסה של למעלה מ-6,000 חיילים ושוטרים. לנוכח קיפאון במימון האיחוד האירופי, רואנדה ומוזמביק ניהלו משא ומתן בהצלחה על הסכם מימון דו-צדדי באמצע 2026 כדי להבטיח שהמשימה הביטחונית תימשך.[12]
שלוחות של המדינה האסלאמית (דאע”ש) העבירו את האסטרטגיות שלהן ללוחמה ניידת ומבוזרת. במקום להחזיק בשטח, הן מסתמכות על מארבים של שיירות לאורך נתיבי אספקה מרכזיים (כמו כביש N380), פשיטות על כפרים, סחיטה ומיקוד באתרי כרייה.
כוחות צבא רואנדה ומוזמביק שומרים על שליטה חזקה בחצי האי אפונגי (Afungi Peninsula) האסטרטגי, מוקימבואה דה פראיה (Mocímboa da Praia) ופלמה (Palma). יציבות יחסית זו אפשרה, כאמור, למפעילים כמו TotalEnergies לחדש את הבנייה של פרויקטים של גז טבעי נוזלי (LNG- liquefied natural gas) בשווי מיליארדי דולרים.
המתקפות של המורדים גורמות למשבר הומניטרי ועקירה המונית. עד כה הסכסוך עקר למעלה ממיליון בני אדם מאז 2017. התלקחות קשה של אלימות בסוף 2025 ותחילת 2026 גרמה לעשרות אלפי עקורים חדשים.[13]
הסיוע ההומניטרי באזור נותר חסר מימון במידה רבה ולוקה בחסר. אוכלוסיות עקורות מתמודדות עם אתגרים קשים בגישה לצרכים בסיסיים, מחסה הולם ומזון.
התקפות המורדים, החוזרות ונשנות, החלישו קשות את מערכת הבריאות האזורית, כאשר עשרות מתקנים רפואיים נהרסו או ננטשו. גורמים הומניטריים, כמו רופאים ללא גבולות (MSF- Médecins Sans Frontières), ממשיכים להסתמך על מרפאות ניידות כדי לספק טיפול נמרץ, שירותי יולדות ותמיכה בבריאות הנפש למחנות עקורים מחזוריים.
ללא ספק היבשת רוחשת ורותחת- המצב מדאיג.
[1] Andrea Carboni, Héni Nsaibia, Miriam Adah, Mohamed Daud Ismail, Peter Bofin, Ladd Serwat, “Jihadist groups pose a growing and expanding threat in Africa,” ACLED (13.5.2026).
https://acleddata.com/report/jihadist-groups-pose-growing-and-expanding-threat-africa
Terrorism Takes Root
The Past Two Decades Have Seen Terror Groups Emerge and Persist from Mali to Mozambique
https://adf-magazine.com/2026/05/terrorism-takes-root/
[2] המתיחות האזורית גברה לאחר שסומלילנד פתחה שגרירות בישראל, מה שעורר תגובה חריפה מצד הממשלה הפדרלית של סומליה, הרואה באזור הבודד חלק משטחה הריבוני. התפרצות מחודשת של פיראטיות: הסטת משאבים ימיים בינלאומיים הביאה להתפרצות מחודשת ניכרת של פיראטיות סומלית מול מפרץ עדן, כאשר מספר ספינות משא ומכליות נחטפו בשבועות האחרונים.
[3] סומליה מתמודדת עם אחת הבצורות הקשות ביותר שתועדו, המחמירות קשות עקב שינויי האקלים. מיליוני אנשים מתמודדים עם חוסר ביטחון תזונתי חמור וחוסר בצרכים בסיסיים. קיים מחסור בסיוע: המשבר מחמיר עקב קריסה קטסטרופלית במימון הסיוע הבינלאומי, מה שמאלץ ארגונים הומניטריים לקצץ בתוכניות סיוע, ומשאיר משפחות עקורות בצורך קריטי למזון ולטיפול רפואי. עקב זעזועים אקלימיים וחוסר ביטחון, במדינה יש מאות אלפי עקורים פנימיים, מה שמפעיל לחץ עצום על מחנות מאולתרים ומשאבים מוגבלים.
[4] הממשל מתאר את המעבר כהכרחי לבניית מודל אלקטורלי דמוקרטי של “אדם אחד, קול אחד” (“one-person, one-vote”). האופוזיציה רואה במהלך זה כמעין תפיסת כוח בלתי חוקית ובלתי חוקתית.
[5] Omar Faruk, “Armed clashes erupt in Somalia’s capital ahead of a planned anti-government demonstration,” AP (3.6.2026).
https://apnews.com/article/mogadishu-somalia-fighting-5c309734648b6270e88595b267de6fa3
[6] המלחמה נגד קבוצת המיליטנטים אל-שבאב, המזוהה עם אל-קאעידה, בסומליה נותרה סכסוך מורכב ומורכב. בעוד שממשלת סומליה, הנתמכת על ידי מיליציות שבטיות מקומיות ושותפים בינלאומיים, כבשה מחדש שטחים משמעותיים, הקבוצה שומרת על היכולת להסתגל, לחדור ולשגר התקפות אסימטריות הרסניות.
[7] ארה”ב ממשיכה לספק תמיכה לסומליה במלחמתה נגד טרור, כולל שיתוף מודיעין ותקיפות רחפנים סדירות באמצעות פעולות פיקוד אפריקה של ארה”ב (AFRICOM). בנוסף, משימת המעבר של האיחוד האפריקאי בסומליה (ATMIS) תומכת בכוחות פדרליים, אם כי מעברים במנדט עוררו חששות לגבי חללים ביטחוניים פוטנציאליים.
[8] Ayaan Abdullahi, “Clashes erupt near Somalia ex-PM’s home in Mogadishu,” Somalia today (3.6.2026).
https://somaliatoday.com/security/clashes-erupt-near-somalia-ex-pms-home-in-mogadishu-2026-06-03
[9] Heavy fighting continues in Mogadishu, disrupting roads and airport access
[10] כוחות הביטחון הרואנדים פועלים במחוז קאבו דלגאדו במוזמביק מאז יולי 2021. כיום, הם מפעילים כוח של למעלה מ-4,000 חיילים ושוטרים, ונפרסו כדי להילחם במרד המזוהה עם המדינה האסלאמית. משימתם מתמקדת בעיקר בייצוב האזור ובאבטחת פרויקטים של גז טבעי נוזלי (LNG) בשווי מיליארדי דולרים. רואנדה ומוזמביק הגיעו להסכם במאי 2026 לפיו מוזמביק תממן באופן עצמאי את פריסת הכוחות הרואנדים, ובכך תבטיח את המשך המשימה.
Rwanda says Mozambique has secured funds for it to continue Cabo Delgado mission
‘Rwanda’s Cabo Delgado deployment has been most effective response to insurgency in northern Mozambique’
[11] מאז 2017, מתרחשות פיגועים קיצוניים אלימים בקאבו דלגאדו, שם נהרגו לפחות 6,200 בני אדם ויותר ממיליון נעקרו. על פי נציבות האו”ם לפליטים (UNHCR), מאז פרוץ הסכסוך, יותר מ-1.3 מיליון בני אדם נעקרו במוזמביק.
Security solutions alone will not end terrorism in Cabo Delgado – UK High Commissioner
[12] ב-15 ביולי 2021 הוקמה ‘משימת קהילת הפיתוח של דרום אפריקה במוזמביק’ (SAMIM- The Southern African Development Community Mission in Mozambique) שמטרתה שמירת שלום אזורי כדי להילחם בקיצוניות אלימה בקאבו דלגאדו, במוזמביק. משימה זו סיימה האת תפקידה ב-15 ביולי 2024, לאחר שפעלה במשך שלוש שנים. המדינות המרכזיות שנטלו חלק במשימה הן: דרום אפריקה, רואנדה , מוזמביק, אנגולה, בוטסוואנה והרפובליקה של קונגו. סיום המשימה המשותפת נבע בעיקר ממגבלות תקציביות חמורות, קשיים לוגיסטיים ושינוי בהעדפתה של ממשלת מוזמביק להסכמי ביטחון דו-צדדיים (כגון אלה עם רואנדה) על פני התערבות אזורית.
SADC Mission in Mozambique (SAMIM) in Brief
https://www.sadc.int/latest-news/sadc-mission-mozambique-samim-brief
[13] Mozambique Conflict Monitor Update: 3 June 2026
https://acleddata.com/update/mozambique-conflict-monitor-update-3-june-2026
