בסאהל: אחרי מאלי, האם תורן של בורקינה פאסו וניז’ר הגיע?
במאלי הג’יהאדיסטים של JNIM (“ג’מעת נוסרת אל-אסלאם ואל-מוסלמין”) ,יחד עם הטוארגים מ’חזית השחרור של אזוואד’ (FLA- The Azawad Liberation Front) נמצאים בתנופה, בעמדת כוח מרשימה מול חונטה צבאית מוחלשת, וקרובים מתמיד לכבוש גם את עיר הבירה במאקו. מה יכולות לעשות בנות בריתה של מאלי, מדינות ה-AES (The Alliance of Sahel States) מול האיום הנשקף להן מארגוני האסלאם הרדיקלי, אחרי קריסת מאלי שנראית קרובה מתמיד?
תזכורת, הסכם הביטחון של ברית מדינות הסאהל (AES), שנוצר בשנת 2023 על ידי בורקינה פאסו, מאלי וניז’ר בראשות הצבא, התמקד בהגנה קולקטיבית ובמאבק בטרור האסלאמי המתפשט.[1] הברית הקימה כוח צבאי משותף של 5,000 חיילים (FU-AES – United Force of the Alliance of Sahel States) כדי לאבטח גבולות ולסגור על הקבוצות הרדיקליות/בדלניות החמושות,[2] תוך מתן עדיפות לריבונות אזורית על פני קשרים עם ECOWAS (The Economic Community of West African States) או עם בעלות ברית מערביות. הכוח גדל מ-5,000 ל-6,000 חיילים בפברואר האחרון, על רקע אלימות גוברת נגד אזרחים בשלוש המדינות. בזמנו, עם ההקמה, נאמר כי הכוח אורגן מחדש כדי שיוכל להתמודד עם כל תרחיש.[3]
שעת המבחן של ברית צבאית זו הגיעה, מאלי בצרות ולפני קריסה אפשרית, החונטות של מדינות בורקינה פאסו וניז’ר, הן גם מטרות להתקפות ג’יהאדיסטיות על אדמתן. מה בכוונת מדינות הברית לעשות כדי לסייע למאלי מצד אחד, ומנגד למנוע את התרחבות מעגל האלימות בשטחן?[4] סיוע ושת”פ צפויים המעוגנים בברית הצבאית התגלו כנקבוביים. התגובה השקטה מצד חברות AES – בורקינה פאסו ורפובליקת ניז’ר לשרשרת המתקפות במאלי מדגימה קואליציה שאינה יכולה להתגייס במהירות להגנה על אחת משלה, תגובה המעלה שאלות מהותיות לגבי אמינותה המבצעית של הברית.
מאלי טרם נפלה, אך היא רועדת וקרובה יותר מתמיד לקריסה טוטלית. הג’יהאדיסטים יחד עם מורדי הטוארג נמצאים בעמדת כוח. האירועים האחרונים בדמות נפילת ערי מפתח ונטישת הלחימה גם של השותף הרוסי מעלים ספק גדול ביכולתה של החונטה במאלי להתמודד עם האיומים על הריבונות הטריטוריאלית שמציבים הקבוצות החמושות, וכן ביכולתם וביעילותם של השותפים מרוסיה, ‘חיל אפריקה’ להגן על בעלי בריתם שבשלטון.
במרחק ק”מ ספורים בלבד, שכנותיה ושותפותיה של מאלי בברית מדינות הסאהל (AES) מאוימות גם כן. הן מונהגות על ידי הצבא ונתמכות על ידי הכוחות הפרמיליטריים הרוסיים של ‘קורפוס אפריקה’ (לשעבר קבוצת וגנר). הברית מצטיינת ברטוריקה חזקה אודות מטרות ואינטרסים משותפים וסלידה מן המערב, אך כפעולה משותפת עולה על סדר היום היא נדחית בשלל נסיבות.
בורקינה פאסו וניז’ר נמצאות תחת לחץ מצד קבוצות ג’יהאדיסטיות חמושות. אזורים נרחבים בבורקינה פאסו נמצאים לחלוטין מחוץ לשליטת המדינה. הממשלה שולטת ומצליחה להגן, במקרה הטוב, על כ-35% מהמדינה.[5] כמו במאלי, גם JNIM פעיל בבורקינה פאסו. ג’יהאדיסטים של אל-קאעידה בסאהל שולטים באזור יגאדי (Yagadi), כ-100 ק”מ מהאזור הפיקוד הצבאי הראשון של המדינה.[6]
עם זאת, לקבוצת הטרור אין את היכולת ליצור את אותן בריתות כמו במאלי. הטוארגים מפולגים מאוד ול-FLA אין כמעט שום השפעה מחוץ למאלי, כך ש-JNIM לא יכול לקוות לגייס את אותו בסיס לחימה כמו בצפון מאלי.
בניז’ר, דווקא המדינה האסלאמית בסהרה הגדולה (ISGS) היא זו שמחזיקה ביתרון.[7] וזה מה שעושה את כל ההבדל. JNIM היא קבוצת הג’יהאדיסטים בעלת המבנה הפוליטי הגבוה ביותר באזור, את הכאוס שבמאלי לא ניתן לשכפל במקומות אחרים. ברית בין שתי הקבוצות היא מאוד לא סבירה. בריתות אלה הן כמו חולות הסהרה: הן נודדות ומשתנות עם הזמן. JNIM מתעבת עמוקות את המדינה האסלאמית בסאהל ונלחמת בה באופנים שונים.[8]
עם זאת, הדבר אינו מגן על ניז’ר מפני מתקפות ג’יהאדיסטיות כמו זו שהתרחשה בינואר האחרון, כאשר המדינה האסלאמית נטלה אחריות על מתקפה על שדה התעופה בעיר הבירה ניאמיי.[9] המדינה האסלאמית בסהרה הגדולה (ISGS) יודעת כיצד לנצל את הכאוס ולנצל את האי שקט האחרון שנגרם על ידי אויביה במאלי.
בעוד שהמצבים משתנים מאוד ממדינה למדינה, התרחישים נוטים לחזור על עצמם בשנים האחרונות. מאלי הייתה הראשונה שחוותה הפיכה צבאית בשנת 2021, אחריה בורקינה פאסו בשנת 2022 ואז ניז’ר בשנת 2023. כמו במאלי, שכנותיה דרשו את נסיגת הכוחות הצרפתיים משטחן לפני שצרפו את הרוסים כדי להילחם במרד הג’יהאדיסטי.
בסאהל, שלושת החונטות הצבאיות מאמינות שהדרך היחידה להביס מרד ממומן היטב, עשיר במשאבים ובעל מוטיבציה גבוהה היא לנהל נגדו מערכה צבאית בקנה מידה גדול. לשם כך הם זקוקים ללגיטימציה מבית ולסיוע צבאי מגוון שלא בטוח שלרוסיה יש את היכולות והמשאבים לספק. תיעדוף האופציה הקינטית, על כל משמעויותיה, פירושו המשך הזנחת הבעיות הבסיסיות החברתיות והכלכליות, עובדה שעשויה לערער את היציבות השלטונית של החונטות ולהעמיק את המשברים הפנימיים באותן מדינות ובכך להקל על חדירת הארגונים האסלאמיים הרדיקליים אליהן.
[1] The Message Communicated to African Regionalization Following the Creation of the Alliance of Sahel States-AES
[2] Alliance of Sahel States to form 5,000-troop military unit
https://wademosnetwork.org/2025/01/alliance-of-sahel-states-to-form-5000-troop-military-unit/
[3] כוחות ברית מדינות הסאהל ה- AES משתמשים בכספים מקרן התמיכה הפטריוטית (Burkina Faso’s Patriotic Support Fund) של בורקינה פאסו, קרן הסולידריות של ניז’ר להגנה על המולדת (Niger’s Solidarity Fund for the Safeguarding of the Homeland,), וקרן התמיכה של מאלי לתשתיות בסיסיות ופרויקטים לפיתוח חברתי (Mali’s Support Fund for Basic Infrastructure and Social Development Projects). המדינות פועלות גם כדי למנוע מהכוח להיות תלוי יתר על המידה במדינה חיצונית אחת לתמיכה. ראו סעיף 10 באמנה של הברית:
Charte du Liptako-Gourma
Instituant l’Alliance des États du Sahel entre le Burkina Faso, la République du Mali, la République du Niger.
https://mjp.univ-perp.fr/constit/sahel2023.htm
יעילותו של כוח ה-AES תהיה תלויה ביכולתו לשתף פעולה עם צבאות המדינות השכנות – שרבות מהן מתמודדות גם עם איומי קיצוניות אלימה ורשתות פשע . הערוצים לאספקה והברחה בלתי חוקית של משאבים מבצעיים (נשק, אופנועים, דלק, רחפנים וכו’) לקבוצות חמושות חוצים גבולות רבים באזור.
[4] דווח כי ניז’ר ובורקינה פאסו פתחו במבצעים אוויריים נגד עמדות מורדים באזורי לחימה מרכזיים במאלי, ובפרט סנאל (Sénal) מנאקה (Manaka) וקידאל, בתגובה להתקפות על כוחות הביטחון של מאלי. ידוע כי קידאל נכבשה על ידי המורדים.
[5] בורקינה פאסו מתמודדת עם מערכת שליטה כפולה מתחילת 2026, כאשר כוחות הביטחון של המדינה נלחמים כדי להשיב לעצמם שטחים מידי קבוצות ג’יהאדיסטיות, במיוחד באזורים הכפריים בצפון ובמזרח. בעוד שהממשלה טוענת כי השיגה מחדש את השליטה על 71% מהשטח – עלייה מכ-40% בשנת 2022 – אזורים משמעותיים נותרו במחלוקת או תחת השפעה של המורדים.
[6] JNIM Multi-Axis Offensive and Consolidation of Rural Dominance
[7] המדינה האסלאמית בסהרה הגדולה (ISGS), הידועה כיום כ”מחוז הסאהל” (Sahel Province), היא ארגון טרור ג’יהאדיסטי סלפי אלים הפועל מאז 2015 באזור משולש הגבולות מאלי-ניז’ר-בורקינה פאסו. הארגון, שהוקם על ידי עדנאן אבו ואליד אל-סהראווי (Adnan Abu Walid al-Sahrawi) ונשבע אמונים לדאע”ש, מהווה את אחת הקבוצות הקטלניות ביותר במערב אפריקה.
[8] JNIM (המסונף לאל-קאעידה) ודאע”ש (במיוחד ISGS) נלחמים באפריקה, ובמיוחד בסאהל, עקב מאבק אלים על דומיננטיות טריטוריאלית, משאבים (הם נלחמים על שליטה במכרות זהב, נתיבי הברחה ומיסוי קהילות מקומיות במאלי, בורקינה פאסו וניז’ר) ועליונות גיוס (JNIM חוששת מעריקה לדאע”ש. הסכסוך מסייע בשמירה על בסיסי התמיכה המקומיים שלהם ומונע מהשני לבסס דומיננטיות מוחלטת באזורים מרכזיים). סכסוך זה מונע על ידי הבדלים אידיאולוגיים בין גישת ‘המקומי תחילה’ של אל-קאעידה לבין גישת המקסימליזם האוניברסלית, האכזרית והמהירה של דאע”ש, מה שמוביל לתחרות עזה על שליטה בכוחות מקומיים. בעוד שהם חולקים מטרות של השמדת ממשלות חילוניות, JNIM מעדיפה לבנות, או לפחות להעמיד פנים שהיא בונה, לגיטימציה מקומית ובריתות, בעוד ISGS מעדיפה אלימות חסרת הבחנה רבה יותר.JNIM מאשימה את ISGS (המדינה האסלאמית בסהרה הגדולה) בהיותה ח’וארג’ – קרי, ‘הפורשים’ או ‘החורגים’ שהיא הקבוצה הדתית הראשונה שפרשה מן האסלאם (במאה ה-7) והפכה לזרם עצמאי, קיצוני ופוריטני. הם האמינו כי מנהיג (ח’ליף) חייב להיות הראוי ביותר דתית, וסירבו לציית לשלטון סרח, גם אם זה אומר מלחמת אחים. הכינוי משמש כיום כשם גנאי לקבוצות בדלניות ורדיקליות.
[9] ב-29 בינואר 2026, חמושים ממחוז סאהל של המדינה האסלאמית (ISSP- Islamic State Sahel Province) פתחו במתקפה גדולה על נמל התעופה הבינלאומי Diori Hamani International Airport ועל בסיס 101 של חיל האוויר של (Base 101) ניז’ר הסמוך בניאמיי (Niamey). המתקפה, שכללה ירי ורחפנים עמוסי נפץ, נהדפה על ידי כוחות ניגרים ומדריכים רוסים, וכתוצאה מכך נהרגו 20 חמושים ו-11 נלכדו.
IS terror group claims attack on Niamey airport: Monitoring group
