מאלי בצרות :המתקפה על במאקו וקאטי חותרת תחת הנרטיב הביטחוני של החונטה
מתקפות מתואמות של ה-JNIM, מורדי טוארג העצמאיים במאלי ב-25 באפריל 2026,כוונו נגד מספר עמדות צבאיות כולל קאטי (Kati), במאקו הבירה (Bamako), נמל התעופה הבינלאומי מודיבו קייטה/סנו (l’aéroport international Modibo-Keïta/Sénou,), גאו (Gao), קידאל (Kidal), סווארה (Sévaré) ומופטי (Mopti). צבא מאלי טוען כי השתלט מחדש על המצב. המצב טרם ברור לאשורו.[1] מתקפה רחבת היקף זו חושפת את פגיעותה של החונטה הצבאית בראשות אסימי גויטה (Assimi Goïta) ומעמידה בספק את הנרטיב של כיבוש מחדש ומיגור הפלגים המורדים האסלאמיים וביסוס הביטחון במדינה בסיוע בעלת בריתה הרוסית.
המתקפה שבוצעה ב-25 באפריל, נגד מחנה הצבא קאטי והמתקנים הסמוך לשדה התעופה במאקו שולחת מסר שלילי לחונטה הצבאית של מאלי. קאטי אינה מטרה רגילה: זוהי עיר חיל מצב, הממוקמת בפאתי במאקו,[2] המאכלסת את הבסיס הצבאי הראשי של המדינה ונשארה מקום סמלי ביותר עבור השלטון שעלה לשלטון באמצעות הפיכות של 2020 ו-2021. הגנרל גויטה מתגורר שם, מה שמעניק למתקפה משמעות פוליטית וצבאית כאחד.
במתקפה, על פי עדי ראייה גם כי ביתו של שר ההגנה סאדיו קמארה (Sadio Camara) נפגע והוא נהרג.[3] צבא מאלי הודיע בשעות הבוקר המאוחרות כי המצב ‘תחת שליטה’, תוך ציין כי פעולות הניקוי נמשכות .
רצף אירועים זה מדאיג עוד יותר מכיוון שלא נראה שמדובר בהתקפה מבודדת. מידע זמין מצביע על מתקפה מתואמת המכוונה למרכז הפוליטי, לתשתיות הצבאיות ולמספר ערים אסטרטגיות בצפון ובמרכז המדינה. נמל התעופה הבינלאומי של במאקו, הסמוך לבסיס חיל אוויר המשמש את צבא מאלי.
המשבר הביטחוני הנוכחי הוא חלק ממשבר מתמשך שהחל בשנת 2012, כאשר מרידות שבטי הטוארג (Tuareg) וקבוצות אסלאמיות ג’יהאדיסטיות השתלטו על שטחים נרחבים בצפון מאלי.[4] יותר מעשור לאחר מכן, הסיכון הפוקד את במאקו הוא של הופעתה מחדש של חזית זו בין קבוצות בדלניות לארגוני ג’יהאדיסטים.
בשלב זה, אין קבלה מלאה ומאומתת של אחריות המאפשרת לייחס את כל הפיגועים לגורם יחיד. עם זאת, מספר מקורות ביטחוניים מצביעים בוודאות על מעורבות של ‘הקבוצה לתמיכה באסלאם ובמוסלמים’ ,(JNIM- Jama’at Nusrat al-Islam wal-Muslimin) ארגון המסונף לאל-קאעידה, שנראה מתואם עם ‘חזית השחרור של אזוואד’ (FLA – Front de libération de l’Azawad)קואליציה הנשלטת על ידי קבוצות טוארג.[5] הFLA- מצידה, טוענת כי השתלטה על עמדות בגאו ובמחנה צבאי בקידאל. טענות אלה לא אומתו באופן סופי.
בשנת 2023, כיבושה מחדש של קידאל על ידי צבא מאלי ובעל הברית הרוסיות הוכרז כניצחון היסטורי עבור במאקו. [6]לראות את העיר הזו תחת מאבק חוזר, או אפילו כבושה מחדש חלקית, על פי הבדלנים, מהווה מכה סמלית עבור החונטה. הנושא כבר אינו צבאי בלבד: הוא משפיע ישירות על הנרטיב הפוליטי של משטר שבנה את הלגיטימציה שלו על הבטחה להשבת הריבונות הלאומית.
מאז נסיגת הכוחות הצרפתיים מבצע ברקהאן (Barkhane)[7] וסיום משימת MINUSMA בחרה מאלי להסתמך במידה רבה על רוסיה כדי לבנות מחדש את מנגנון הביטחון שלה.
משלחת האו”ם במאלי נסגרה רשמית ב-31 בדצמבר 2023, בעקבות החלטת מועצת הביטחון שהתקבלה לבקשת רשויות מאלי. השינוי וההסתמכות על רוסיה לא מנעו את המשך התרחבותן של קבוצות חמושות. הנוכחות הרוסית עצמה התפתחה והתעצמה: ‘כוח וגנר’ עזב רשמית את מאלי ביוני 2025, והוחלף על ידי ‘חיל אפריקה’ (Africa corps) , מבנה סמי-צבאי הנשלט ישירות יותר על ידי משרד ההגנה הרוסי.
כאמור ההסתמכות על רוסיה לא פתרה את הבעיה הבסיסית: צבא מאלי עדיין נאבק, ללא הרף, למנוע התקפות מורכבות ובו-זמניות, כולל בסביבה הקרובה של הבירה במאקו.
המתקפה של ה-25 באפריל חושפת אפוא סתירה גדולה. החונטה הצבאית במאקו טוענת כי החזירה לעצמה את ריבונותה האסטרטגית על ידי ניתוק הקשר עם צרפת וסיום משימת ה- MINUSMAועם כמה משותפותיה המערביות לשעבר. אולם ריבונות מוצהרת זו מתנגשת עם מציאות מבצעית אחרת: קבוצות חמושות שומרות על יכולת יוזמה, ניידות ותיאום החורגות הרבה מעבר להטרדה כפרית פשוטה.
המשבר במאלי מתרחש גם בסביבה דיפלומטית מקוטעת. מאלי, בורקינה פאסו וניז’ר פרשו רשמית מארגון ה-ECOWAS (The Economic Community of West African States) ב-29 בינואר 2025, וביססו את ‘ברית מדינות הסאהל’ (AES) שלהן. ניתוק זה החליש את מנגנוני שיתוף הפעולה האזוריים, למרות ה- ECOWAS שומרת כיום על חופש תנועה וסחר מסוימים עם שלוש המדינות.
עבור במאקו, המתקפה מגיעה בתקופה עדינה במיוחד. הממשלה מאשימה באופן קבוע גורמים חיצוניים בתמיכה או סובלנות כלפי קבוצות חמושות, בעוד שמדינות שכנות ושותפות בינלאומיות חוששות ממשבר ביטחוני שיתפשט ברחבי האזור. אם המתקפות סביב הערים במאקו, גאו, קידאל או סווארה, תתרחבנה, יש לצפות כי כל המאזן של הסאהל עלול להתערער עוד יותר.
ההשפעה הכלכלית עלולה להיות חמורה. חוסר ביטחון משבש את נתיבי התחבורה, מעלה את מחירי הסחורות המיובאות ומטיל לחץ על קווי האספקה של במאקו. אזכיר כי בשנת 2025, JNIM כבר הכריזה על מצור על יבוא דלק והגבירה את ההתקפות על שיירות מכליות, מה שגרם לעיתים לשיתוק הבירה. הדגמה של יכולת ה-JNIM לפגוע בכלכלה לא פחות מאשר בצבא.
מגזר הכרייה, עמוד תווך של הפיננסים של מאלי, גם הוא פגיע. זהב הוא ללא ספק מוצר היצוא הגדול ביותר של המדינה. בהקשר זה, כל הידרדרות מתמשכת במצב הביטחון עלולה להשפיע לרעה על השקעות, תחבורה, ביטוח ויכולתה של המדינה להפיק תועלת ממשאביה.
עבור האוכלוסייה, מתקפה זו מחזקת בעיקר תחושת חרדה. מחסומים, סיורים ומיליטריזציה של מרחבים ציבוריים אינם מספיקים עוד כדי להרגיע אותם כאשר פורצת אש ליד שדה התעופה או בעיר חיל מצב רגישה כמו קאטי.
הסכסוך, שנתפס זמן רב כממוקד בצפון המדינה ובמרכז, מותיר כעת את הרושם של התקרבות ללב השלטון.
[1] Armed groups launch coordinated attacks across Mali
https://www.bbc.com/news/articles/clyx7nnrkqdo
Attacks in Mali Mark Long Trajectory of Worsening Security
[2] עיר זו, המרוחקת 15 ק”מ מהבירה, היא ביתם של מפקדת צבא מאלי ומעונו של הגנרל אסמי גויטה, נשיא מאלי.
[3] Mali defence minister killed as country hit by wave of rebel attacks
https://www.bbc.com/news/articles/c5yvy7v66ndo
[4] משבר מאלי בשנת 2012 היה אסון רב-גוני שהחל בינואר 2012, המאופיין במרד בראשות טוארג בצפון, הפיכה צבאית בבירה, וחטיפת המרד לאחר מכן על ידי קבוצות קיצוניות אסלאמיסטיות למרות שה-MNLA (החילוני) פתח במרד, הם הוכתרו במהירות בצל קבוצות אסלאמיסטיות, ובמיוחד אנסאר דין (Ansar Dine), אל-קאעידה במגרב האסלאמי (AQIM) והתנועה לאחדות וג’יהאד במערב אפריקה (MUJAO).. סדרת אירועים זו גרמה לקריסת מדינת מאלי בצפון, סבל הומניטרי חמור, והובילה להתערבות צבאית בינלאומית. בעקבות דחיפה של אסלאמיסטים לעבר הבירה, צרפת פתחה במבצע סרוואל (Operation Serval) בינואר 2013 כדי לכבוש מחדש את הצפון, ולאחר מכן שלחה משלחת שמירת שלום של האו”ם (MINUSMA).
[5] ה’חזית השחרור של אזוואד’ (FLA), נוסדה בטינזאואטן (Tinzaouatène) ב-30 בנובמבר 2024, היא שמה החדש של קואליציה של קבוצות חמושות בדלניות טוארגיות בצפון מאלי. ה’חזית השחרור של אזוואד’ היא תנועת מורדים טוארג הנלחמת למען הגדרה עצמית של צפון מאלי. בת-ברית אופורטוניסטית של ג’יהאדיסטים. בראש הארגון עומד אל-עבאס אג אינטאלה (Alghabass Ag Intalla), היא איחדה פלגים קיימים, כולל ה HCUA-
-(National Movement for the Liberation of Azawad) MNLA ,( High Council for Unity of Azawad) , וחלקים מה-MAA (Arab Movement of Azawad) ו-GATIA (Imghad Tuareg Self-Defense Group and Allies), כדי להילחם נגד צבא מאלי הנתמך על ידי רוסיה. מטרתן היא הקמת מדינה עצמאית.
[6] ‘מתקפת קידאל’ (Kidal offensive) הייתה מתקפה של ממשלת מאלי ושכירי חרב של קבוצת וגנר (Wagner PMC) נגד קואליציית המורדים, ה’מסגרת האסטרטגית הקבועה לשלום, ביטחון ופיתוח’ (CSP-PSD -coalition Permanent Strategic Framework for Peace, Security, and Development), במטרה לכבוש את אזור קידאל הנשלט על ידי המורדים. המתקפה הייתה חלק מסכסוך מחודש בין החונטה במאלי שעלתה לשלטון בשנת 2021 לבין קבוצות מורדים טוארג לשעבר שחתמו על הסכם אלג’יר בשנת 2015, ובכך יצרו הפסקת אש ושליטה דה-פקטו של המורדים באזור. המתקפה הייתה גם ניסיון של כוחות מאלי להשתלט על מחנות MINUSMA (United Nations Multidimensional Integrated Stabilization Mission in Mali) באזור קידאל לאחר שהחונטה של מאלי הורתה למשימה לעזוב את המדינה עד סוף 2023.
כוחות מאלי בסיוע כוח ואנגר כבשו את העיר טסליט (Tessalit) ואת בסיס ה-MINUSMA שלה בסוף אוקטובר לאחר עימותים עם CSP-PSD על השליטה בעיר ופינוי כוחות שמירת השלום מצ’אד. כוחות מאלי וכוחות וגנר כבשו לאחר מכן את בירת האזור קידאל בקרב קידאל ב-14 בנובמבר, ואת אגואלהוק (Aguelhok) ב-20 בדצמבר.
על כוח וגנר ההולך בראש ראו: Au Mali, Wagner toujours en première ligne pour Goïta
https://www.jeuneafrique.com/1492980/politique/au-mali-wagner-toujours-en-premiere-ligne-pour-goita
על פינוי משימת MINUSMA ראו: UN peacekeeping mission ends after decade
https://www.bbc.com/news/world-africa-67851525
על כיבוש קידאל ראו: Mali: l’armée prend Kidal, fief des rebelles du Cadre stratégique permanent
David Doukhan. “Mali – The Battle of Kidal”. International Institute for Counter-terrorism2024, (November 2023).
https://ict.org.il/wp-content/uploads/2023/12/Doukhan_Mali-The-Battle-of-Kidal_2023_22_11.pdf
[7] ‘מבצע ברקהאן’ היה משימה מרכזית של לוחמה נגד התקוממות בדלנית בהובלת צבא צרפת, שפעלה במאלי ובאזור סאהל הנרחב מאוגוסט 2014 עד נובמבר 2022, במטרה להילחם בקבוצות חמושים אסלאמיסטיות. בעקבות מתחים גוברים עם החונטה הצבאית של מאלי, הכוחות צרפתים נדרשו לעזוב את המדינה, הם השלימו את נסיגתם מהמדינה באוגוסט 2022, ובכך סיימו את נוכחותם הצבאית הרשמית.
