רקע

המערכה על התודעה היא מושג עתיק שהתפתח משמעותית במאה ה-20 ובמיוחד בעידן המידע. בתוך כך, התפתחות הרשתות החברתיות שינתה את אופי הקשרים בין יצרני התוכן לצרכניו. מלחמת ״חרבות ברזל״ הציבה את ישראל בפני אתגרים תודעתיים משמעותיים. ארגוני הטרור ובראשם איראן הפעילו מערכה תודעתית מתוחכמת ורב-שכבתית במקביל ללחימה הפיזית בשטח נגד ישראל. מסמך זה מנתח את ממד התודעה של ארגוני הטרור במלחמה זו, תוך התמקדות במקרי בוחן ובלקחים מומלצים לעתיד עבור מדינת ישראל.

אסטרטגיית התודעה של ארגוני הטרור במהלך מלחמת ״חרבות ברזל״

יצירת הלם ואימה:

1. תיעוד ושידור בזמן אמת: חמאס תיעד את מתקפת ה-7 באוקטובר והפיץ את החומרים ברשתות החברתיות, ובכך יצר אפקט מידי של זעזוע וחרדה.
2. שימוש ברשתות חברתיות: ארגונים ניצלו פלטפורמות כמו טלגרם וטיקטוק להפצת תכנים אלימים ומאיימים.
3. הפצת שמועות: הופצו שמועות על חדירות נוספות ליישובים ישראליים המגבירות את תחושת חוסר הביטחון.

ערעור אמון הציבור במערכות השלטון:

1. חשיפת כשלי מודיעין: הודגשו הכשלים בהתרעה ובתגובה הראשונית של ישראל למתקפה.
2. ניצול מחלוקות פנימיות: נוצלו מחלוקות פוליטיות בישראל להעמקת הקרעים בחברה.
3. הצגת נרטיב של ניצחון: הופצו תכנים המציגים את חמאס כמנצח במערכה, למרות המחיר הכבד ששילם.

ניצול סוגיית החטופים ככלי תודעתי רב עוצמה:

1.  סרטוני חטופים: הופצו סרטונים של חטופים המקריאים מסרים מוכתבים. אלו יוצרים לחץ ציבורי על ממשלת ישראל.
2.  מידע מניפולטיבי: הופץ מידע סותר לגבי מצב החטופים, המגביר את חוסר הוודאות והחרדה.
3.  ניצול משפחות החטופים: נעשה שימוש בקריאות של משפחות החטופים לממשלה. מצב זה מעמיק את הדילמות המוסריות.

הסתה ועידוד לאלימות בתוך שטח מדינת ישראל ומחוץ לגבולותיה:

1. קריאות לאינתיפאדה: הופצו קריאות להתקוממות כללית ביהודה ושומרון ובקרב ערביי ישראל.
2. הפצת הנחיות לפיגועים: הופצו מדריכים מפורטים לביצוע פיגועים ברשתות החברתיות.
3. גיוס תמיכה בינלאומית: נעשו מאמצים לגייס תמיכה בקרב קהילות מוסלמיות בעולם.

השפעות על דעת הקהל העולמית:

1. הפצת תמונות הרס: הופצו תמונות של הרס ברצועת עזה המדגישות את הסבל האזרחי.
2. שימוש בסטטיסטיקות: הוצגו נתונים על נפגעים אזרחיים, לעיתים מוגזמים או לא מדויקים.
3. האשמת ישראל בפשעי מלחמה: הופצו האשמות שיטתיות נגד ישראל בביצוע פשעי מלחמה.

גיוס תמיכה בינלאומית:

1. פנייה לארגוני זכויות אדם: נעשה שימוש בארגונים בינלאומיים להעלאת טענות נגד ישראל.
2. ניצול הרשתות החברתיות: הופצו האשטגים ותכנים ויראליים התומכים בעמדות הפלסטיניות.
3. גיוס אישי ציבור: נעשו מאמצים לגייס תמיכה של ידוענים ואנשי רוח ברחבי העולם.

שימוש בבינה מלאכותית ליצירת תוכן:

1. יצירת תמונות וסרטונים מזויפים באמצעות כלים כמו DALL-E 3, Midjourney וStable Diffusion.
2. שימוש ביוצרי קול מלאכותיים כמו Microsoft VALL-E ליצירת הקלטות קוליות מזויפות.
3. ניצול מודלי שפה גדולים (LLMs) כמו ChatGPT ליצירת טקסטים משכנעים.
4. יצירת תמונות סינתטיות של קורבנות פצועים כדי לעורר רגשות.
5. הפצת תוכן מניפולטיבי ברשתות חברתיות להגברת התפוצה.
6. שימוש ב-AI ליצירת “הזיות” – תוכן לא הגיוני אך משכנע לכאורה.
7. שימוש בצ’אטבוטים מבוססי AI לאינטראקציה עם מגויסים פוטנציאליים.
8. התאמת מסרים אישית לפי תחומי העניין של המטרות.
9. הפצת תוכן ויראלי מזויף במהירות רבה.
10. שימוש בהאשטגים פופולריים להגברת החשיפה.
11. יצירת רשתות של חשבונות מזויפים להפצת מסרים.

שיטות הפצת מידע כוזב:

ניצול הזדמנויות מידי: ארגוני הטרור מגיבים במהירות לאירועים בשטח, מייחסים אותם מיד לישראל ומפיצים גרסאות מוגזמות או שקריות. למשל, בפיצוץ בבית החולים אל-אהלי בעזה, חמאס האשים מיד את ישראל וטען למספר גבוה של הרוגים, למרות שהתברר מאוחר יותר כי היה זה שיגור כושל של הג’יהאד האסלאמי.

הגזמה במספרי נפגעים: ארגוני הטרור נוהגים להגזים בדיווחים על מספרי ההרוגים והפצועים בקרב האזרחים. הארגונים מפיצים מספרים מנופחים ללא אימות, מה שמקשה על ישראל להפריך את הטענות.

שימוש בתקשורת בינלאומית: ארגוני הטרור מנצלים ערוצי תקשורת בינלאומיים כמו אל-ג’זירה להפצת הנרטיבים שלהם. הערוץ מסקר את האירועים באופן חד-צדדי ולעיתים מפיץ מידע שקרי ללא בדיקה מעמיקה.

שימוש במדיה חברתית: ארגוני הטרור פעילים מאוד ברשתות החברתיות, מפיצים פייק ניוז ומפרסמים תכנים הקשורים לגורל החטופים. כל זאת תוך קבלת תמיכה ממדינות כמו איראן, סין ורוסיה בהפצת המסרים.

יצירת נרטיב של “לוחמי חופש״: ארגוני הטרור מציגים עצמם כלוחמי חופש ואת ישראל ככובש אכזר. מסרים אלו מופנים במיוחד לקהלים צעירים במערב.

ניצול בתי חולים ומתקנים אזרחיים: ארגוני הטרור משתמשים בבתי חולים ומתקנים אזרחיים כמגן אנושי ובסיסי טרור, ואז מאשימים את ישראל בפגיעה במתקנים אלו.

אתגרי מדינת ישראל בהפרכת הטענות של חמאס:

‎אתגר הנרטיב: ארגוני הטרור מצליחים ליצור נרטיב אפקטיבי המציג את ישראל באור שלילי. הארגונים מפיצים תמונות של הרס ופגיעה באזרחים, מה שמגביר את האהדה הבינלאומית כלפי הפלסטינים. ישראל מתקשה להתמודד עם הדימויים הקשים ולהסביר את הצורך בפעולותיה הצבאיות.

‎פערי שפה ותרבות: קיים קושי בקרב גורמי הממשל והביטחון הישראליים להבין לעומק את השפה והתרבות של האזור. הדבר מקשה על יצירת מסרים אפקטיביים שיפנו לקהלי יעד מגוונים ברחבי העולם.

‎מבנה רשתי של חמאס וחזבאללה: חמאס מפעיל מבנה רשתי מבוזר של תקשורת והפצת מסרים, המאפשר לו להגיע לקהלים רחבים. לעומת זאת, מערך ההסברה הישראלי ריכוזי יותר ומתקשה להתחרות בהיקף ובמהירות ההפצה.

‎אתגרי הרשתות החברתיות: האלגוריתמים של הרשתות החברתיות מקשים על הפצת המסרים הישראליים מעבר לקהל המקומי. רוב התכנים הפרו-ישראליים מגיעים בעיקר לישראלים עצמם ולא לקהלי יעד בינלאומיים.

‎התמודדות עם האשמות שווא: ישראל נאלצת להתמודד עם האשמות חוזרות ונשנות מצד חמאס על הפרות כביכול של הסכמים. הדבר מחייב מאמץ מתמיד להפרכת טענות אלו ולהבהרת העמידה בהתחייבויות.

‎יצירת לגיטימציה לפעולות צבאיות: קיים אתגר בהסברת הצורך בפעולות צבאיות נרחבות ובהצדקת הנזק הנגרם לאזרחים. ישראל צריכה לשכנע את הקהילה הבינלאומית בלגיטימיות של פעולותיה להגנה עצמית.

לקחים מומלצים לעתיד:

1. הקמת מערך תודעה לאומי: יש צורך בהקמת גוף מרכזי לניהול המערכה התודעתית.
2. פיתוח יכולות ניטור והתרעה: יש לפתח יכולות לזיהוי מוקדם של מגמות תודעתיות עוינות.
3. הכשרת כוח אדם: יש להכשיר אנשי מקצוע בתחום הלוחמה התודעתית.
4. הקמת מערך תגובה מהיר: יש להקים מערך שיוכל להגיב במהירות לאירועים תודעתיים.
5. שיפור התיאום בין גופים: נדרש תיאום טוב יותר בין גופי הביטחון, ההסברה והדיפלומטיה.
6. פיתוח נרטיבים מקדימים: יש לפתח מראש נרטיבים שיוכלו לשמש בעת משבר.
7. חינוך לאוריינות תקשורתית: יש לחזק את היכולת של הציבור לזהות מידע כוזב ומניפולציות.
8. טיפוח שיח חברתי מאחד: יש לפעול לטיפוח שיח המדגיש את המשותף בחברה הישראלית.
9. חיזוק מנגנוני תמיכה: יש לחזק מנגנוני תמיכה נפשית וחברתית בעת משבר.

מלחמת ״חרבות ברזל״ הדגישה את חשיבותו הקריטית של ממד התודעה במלחמה המודרנית. ארגוני הטרור הפגינו יכולות מתקדמות בניהול מערכה תודעתית ומציבים אתגרים משמעותיים בפני ישראל. ההתמודדות עם אתגרים אלו דורשת היערכות מקיפה הכוללת פיתוח יכולות, שיפור מנגנוני תגובה וחיזוק החוסן החברתי. רק באמצעות גישה כוללנית ומתוחכמת תוכל ישראל להתמודד בהצלחה עם האתגרים התודעתיים בעימותים עתידיים.

ניתוח מקרי בוחן רב-זירתיים

מקרה בוחן: שימוש חזבאללה ברחפן לצילום בסיס חיל האוויר רמת דוד במהלך המלחמה

בחודש יוני 2024 חזבאללה פרסם סרטון וידאו שצולם על-ידי רחפן מעל בסיס חיל האוויר רמת דוד בישראל. פעולה זו מהווה דוגמה מובהקת לאסטרטגיית הלוחמה הפסיכולוגית של הארגון.

מטרות הפעולה:

1. הפגנת יכולות צבאיות מתקדמות: חזבאללה ביקש להראות שביכולתו לחדור לעומק שטח ישראל ולאסוף מודיעין על יעדים אסטרטגיים.
2. יצירת תחושת פגיעות בקרב הציבור הישראלי: הסרטון נועד לערער את תחושת הביטחון של אזרחי ישראל ולהראות שגם מתקנים צבאיים מרכזיים חשופים לאיום.
3. העברת מסר הרתעתי: חזבאללה רמז שביכולתו לפגוע ביעדים אסטרטגיים בישראל בעת הצורך.

אמצעים ושיטות:

1. שימוש בטכנולוגיה מתקדמת: הפעלת רחפן מעבר לגבול והצלחה לחמוק ממערכות ההגנה האווירית של ישראל.
2. הפצה מהירה ברשתות החברתיות: הסרטון הופץ במהירות בפלטפורמות שונות, מה שהגביר את האפקט התודעתי.
3. תזמון אסטרטגי: שחרור הסרטון בעיתוי מחושב כחלק ממערכה רחבה יותר של לוחמה פסיכולוגית.

השפעות ותוצאות:

1. יצירת דיון ציבורי בישראל: הסרטון עורר שיח על מוכנות מערכת הביטחון ויעילות ההגנה האווירית.
2. הגברת המתיחות באזור: הפעולה תרמה להסלמה במתיחות בין ישראל לחזבאללה.
3. חיזוק תדמית חזבאללה: הארגון הצליח להציג עצמו כבעל יכולות צבאיות מתקדמות ומתוחכמות.

מקרה בוחן: סרטון הפרופגנדה של חמאס עם החיילת לירי אלבג

בתחילת ינואר 2025 חמאס פרסם סרטון תעמולה שבו נראית החטופה הישראלית לירי אלבג מקריאה מסר מוכתב לציבור הישראלי. סרטון זה מהווה דוגמה מובהקת לשימוש המתוחכם של חמאס בלוחמה פסיכולוגית נגד ישראל במהלך מלחמת “חרבות ברזל”.

מטרות הפעולה:

1. יצירת לחץ ציבורי על ממשלת ישראל להיכנע לדרישות חמאס.
2. ערעור אמון הציבור הישראלי בהנהגה המדינית והצבאית.
3. הגברת המתח והפילוג בחברה הישראלית.
4. הצגת חמאס כארגון הומניטרי ואחראי.

אמצעים ושיטות:

1. שימוש בשפה ובמסרים מדויקים: הסרטון צולם בעברית רהוטה ועכשווית, מה שמעיד על הבנה עמוקה של התרבות הישראלית. בנוסף, נעשה שימוש במסרים הלקוחים ישירות מקמפיין פורום המשפחות: “תסתכלו לי בעיניים”, “450 ימים”.
2. תזמון אסטרטגי: פרסום הסרטון בתחילת השנה האזרחית החדשה, תקופה המזוהה עם תקווה והתחדשות.
3. מניפולציה רגשית: שימוש במסרים רגשיים כמו “שכחו אותנו”, “תזכרו אותי”, ו”הדם שלי על הידיים שלכם”.בנוסף, יצירת תחושה של דחיפות ואיום מידי על חיי החטופים.
4. הפצה מהירה ברשתות החברתיות: ניצול פלטפורמות דיגיטליות להפצה מהירה ורחבה של הסרטון.

השפעות ותוצאות:

1. עלייה בלחץ הציבורי על ממשלת ישראל להגיע להסכם עם חמאס.
2. הגברת המתח בין תומכי המשא ומתן לבין התומכים בפעולה צבאית נחרצת.
3. חיזוק תדמיתו של חמאס כשחקן רציונלי ובעל שליטה במצב.
4. העמקת החרדה בקרב משפחות החטופים ובציבור הישראלי בכלל.

מקרה בוחן: הצהרות איראן על נקמה נגד ישראל לאחר חיסול בכירי חמאס וחזבאללה

בסוף יולי 2024 ישראל חיסלה את פואד שוקר, מפקד בכיר בחזבאללה, ואת איסמעיל הנייה, מנהיג חמאס. בתגובה, איראן החלה במסע תודעתי מתוחכם שנועד להפעיל לחץ פסיכולוגי על ישראל.

השפעות ותוצאות:

1. יצירת מתח מתמשך בישראל.
2. הציבור הישראלי נשאר במצב של דריכות ממושכת, מה שהשפיע על החיים היומיומיים.
3. מערכת הביטחון הישראלית נאלצה להישאר בכוננות גבוהה לאורך זמן.