בשנים האחרונות וביתר שאת לאחר מתקפת ה- 7/10 נחשפת פעילות ענפה של המודיעין האיראני בגיוס והפעלת מרגלים בישראל. כמעט מידי שבוע נחשפת ידיעה חדשה על אזרחים ישראלים שגויסו וביצעו משימות עבור גורמים איראניים במתווים שונים: צילום בסיסים ומתקנים רגישים, העברת מודיעין על מערכות מסווגות כמו מערכות הגנה אווירית, הפצת מסרים הנוגעים לשסעים החברתיים במדינת ישראל להעמקתם והכנות למשימות התנקשות באישים בכירים.

החשיפות הרבות מעלות את השאלה האם מדובר בתופעה חדשה, או שמה מדובר בפעילות ותיקה שנחשפת רק עתה. התשובה מורכבת ממספר נדבכים. הראשון שבהם הוא ההתארגנות במערכת הביטחון הישראלית ושדרוג המאמצים והאמצעים בזירת הריגול המדינתי. ההחלטה על השינוי בשב״כ התקבלה לפני כעשור מתוך הבנה שזירת הריגול המדינתי זכתה לתשומת לב נמוכה יחסית בעשורים האחרונים. התובנה כי ההתפתחויות הטכנולוגיות תרמו להתפתחות משמעותית של עולם הריגול כמו גם ההבנה שאירן משקיעה בתחום משאבים רבים ורואה בו חלק אינהרנטי מהמערכה הכוללת נגד מדינת ישראל לצד האיום הגרעיני ואיומים נוספים. הרחבת המאמץ האירני, שעלה מדרגה מאז 7/10 ושוב מאז סבב הלחימה הקודם של ״עם כלביא״ יחד עם שדרוג המענה בתחום הסיכול הביאו לחשיפות הרבות.

לשני גורמים אלה התווסף גורם שלישי והוא ההתפתחויות הטכנולוגיות ובעיקר עולם הרשתות החברתיות. הפלטפורמות הדיגיטליות מאפשרות הקמת מגע, אנונימית או מזוהה, ביתר קלות תוך שמירה על חשאיות גבוהה יחסית ועם סיכונים מועטים. מדובר במודל זול, נגיש ולעיתים רבות אפקטיבי יותר מהפעלת חוליות טרור מסורתיות. אין צורך להחדיר מחבלים דרך גבולות, להעביר סיוע משמעותי לארגוני פרוקסי או להסתכן בהעברת אמצעי לחימה מורכבים. לעיתים די באזרח ישראלי שמעביר מודיעין משמעותי, מצלם אתר רגיש או מבצע משימות שלכאורה נראות תמימות, אך הן חלק ממארג של תמונה כוללת שמוכרת לגורם המפעיל בלבד. ההצלחות הרבות יחסית מעודדות את המודיעין האיראני לתעוזה ואגרסיביות הולכים וגוברים עד כדי וויתור על שלבים מסורתיים כמו השקעה בכיסוי או תהליכים ארוכים. מבלי לנטוש שיטות אלה, ובעיקר בשנה האחרונה, האירנים עברו לפניות ישירות, המכונות בעגה המקצועית ״פניית מצח״ והצעות מפורשות כבר בשלב הראשון, לשיתוף פעולה עם המודיעין האיראני תמורת תשלום נכבד.

הנתונים שנחשפו בשנה האחרונה מעידים שאין מדובר במקרים נקודתיים. זוהי תופעה רחבה ושיטתית. חלק מהפרשות שנחשפו הן חלק קטן מתמונה כוללת שלא ניתן לפרסם את כולה. שב״כ לא מפרסם כל חשיפה משיקולים שונים של שמירה על מקורות מידע, שיטות וכלים וסיבות נוספות. למרות החשיפות הרבות והמאמץ לעורר באמצעותן את מודעות הציבור אירן ממשיכה להשקיע מאמצים רבים בתחום הזה עדות לכך שמבחינתה מדובר  בכלי יעיל ומשתלם.

החשיפות הרבות גם לא מספקות תשובה נחרצת לגבי פרופיל המגויסים. מבט רחב מגלה כי למרות שבתחילה ניתן היה לחשוב שמדובר במגזרים מובחנים כמו המגזר החרדי שהיו מקרים רבים, מיד לאחר מכן התברר כי קשה להצביע על מגזר מסוים או על פרופיל דומה לכלל המגויסים. חרדים, חילונים, עולים חדשים, ילידי הארץ, חיילים בשירות סדיר או מילואים, אזרחים מן השורה וכאלה שעוסקים בפלילים. גם מגוון הגילאים נע בין 13-70 ומקשה על בניית פרופיל ברור.

הקמת המגע נעשית על בסיס כלל הפלטפורמות הדיגיטליות וכלל ערוצי המדיה החברתית. במקרים מסוימים הפנייה מבוצעת במסרון פשוט וישיר. במקרים אחרים מבוצעת הקמת מגע בכיסוי בפייסבוק, טיק טוק, טלגרם ואפילו אפליקציות הכרויות. אם מדובר במבצע מורכב ולא בפנייה ישירה, המפעיל האירני יתחזה לגורם תמים ויפעל לאחר הקמת המגע להעמקת הקשר. הוא לא יחפש בהכרח אידיאולוגים מובהקים אלא יחפש חולשות אנושיות שיאפשרו את תהליך הגיוס. מניעים כמו מצוקה כלכלית או תאוות בצע, הרפתקנים המחפשים ריגוש, אנשים בודדים או דחויים הזקוקים לתשומת לב או בעלי רגש נקם כלפי המדינה והממסד. חולשה אנושית מאפשרת למפעיל מיומן את נקודת הכניסה והלפיתה של המועמד לגיוס.

הקמת מגע מוצלחת תגרור אחריה תהליך דרדור. מדובר בתהליך מדורג שבו המגויס יקבל משימות פשוטות ותגמול כספי על כל משימה. ביצוע המשימות התמימות יבחן את רמת האמינות של המגויס, רמת המוטיבציה ואת הנכונות לחצות גבולות. המשימות תהפוכנה למורכבות יותר ובוטות יותר עד כדי הרמת מסך של המפעיל והזדהות בתור מודיעין איראני.  ככל שההפעלה תעמיק  המגויס יתבקש לבצע משימות משמעותיות כדי להביא את תהליך הדרדור לשיא. המגויס שקיבל כבר סכומי כסף וחצה גבולות, שבתחילה נראו כחסרי משמעות, יתקשה בחלק מהמקרים לסרב למשימות מורכבות ומסוכנות יותר. במקרים רבים התהליך הארוך יותר מאפשר למגויס להפעיל מנגנוני שכנוע עצמי עד לנפילה מלאה ברשת והדחקה של שלבי הדרדור המאוחרים.

ההתמודדות עם התופעה מחייבת שילוב של צעדים חינוכיים, משפטים ומודיעיניים.

בשכבה החינוכית יש להגביר את מודעות הציבור ואת האחריות ההורית לפיקוח על  פעילות ילדיהם לאחר שקטינים רבים נפלו ברשת האירנית. מודעות גבוהה יותר תאפשר איתור מוקדם ומניעת תהליך הדרדור שנחשף לעיתים רק בשלבים מאוחרים. נדרשים קמפיינים ציבוריים, הירתמות של נבחרי ציבור, תוכניות הסברה והדרכות מוגברות לכל הגילאים כדי ליצור מודעות לסיכונים ולמחירים.

בשכבה המשפטית יש להעביר מסר חד וברור כי כל מגע עם גורם זר, גם כזה שנראה בלתי מזיק עלול להפוך לעבירת ביטחון חמורה. יש להחמיר את הענישה ולקצר את תהליכי ההעמדה לדין על מנת ליצור הרתעה מתאימה.

ברמה המודיעינית נדרשים כלים מגוונים, אנושיים וטכנולוגיים, עם שיתוף פעולה הדוק בין כל גורמי הביטחון להעמקת היכולות המודיעיניות לאיתור מוקדם ככל האפשר של סימנים לריגול בעיקר במרחב הסייבר. זיהוי מוקדם של דפוסי גיוס, חשבונות חשודים, מפעילים פוטנציאליים וניסיונות הפעלה סדרתיים יסייע לחשוף מקרי ריגול ולסכלם מבעוד מועד ולפני גרימת נזק. בהקשר זה יש לגלות ערנות ויכולות סיכול גם מול מבצעי השפעה ברשת, ניצול וויכוחים ושסעים והתערבות בתהליכים ובסדרי ממשל.

שב״כ מוביל את סיכול הריגול בישראל אך הוא אינו יכול להיות הגורם היחיד שאחראי על כלל המרכיבים ומניעתם. מניעה מוקדמת מחייבת ציבור מודע, ערני ואחראי יותר, מודעות גבוהה יותר גם במרחב הפרטי וגם במרחבים ציבוריים ואחריות אישית של כל אזרח ואזרח. המלחמות של המאה ה- 21 אינן מתנהלות בשדה הקרב הפיזי בלבד אלא בממד הסייבר שתופס מקום מרכזי מאוד בחיינו. זהירות וטיפול נכונים יכולים למנוע מבוכה, עונשים כואבים וסיוע לאויבנו בזירה נוספת של מלחמתם בנו.