מה קורה במרחבי הסאהל?
אזור הסאהל באפריקה מתמודד עם משברים ביטחוניים חמורים, חוסר יציבות פוליטית ומצבי חירום הומניטריים, המונעים בעיקר על ידי קיצוניות אלימה, חונטות צבאיות ולחצים אקלימיים. להלן לקט:
בורקינה פאסו: קפטן טראורה (Traoré) קורא לאסלאם ‘מתון’ ומגנה ‘קיצונים’
ב- 16 ביולי, ראש המשטר הצבאי של בורקינה פאסו, קפטן איברהים טראורה, היה ביאגדה (Yaagda), בצפון המדינה, שם נשא נאום ארוך בפני הכוחות הרוחניים (קבוצה פוליטית מקומיתForces vives-).[1] מבלי להזכיר את שמו כלל, הוא התייחס למעצרו של האימאם מוחמד קינדו (Imam Mohamed Ishaq Kindo) ולהפגנות שבאו בעקבותיו.[2]
בנאומו, איברהים טראורה טען כי ‘מיעוט של קיצונים’ הוא הבעיה במדינה: “קיצונים, עליכם להתעשת, המאבק נמשך”, הצהיר. “זה מה שהוביל לטרור. נשעה אותם מלהטיף אם ידברו שלא בתורם” השליט הבהיר כי בורקינה לעולם לא תאמץ את חוקי ההלכה האסלאמית הנוקשים של השריעה.[3]
עבור ראש המדינה הבורקיני, ‘האימפריאליזם’ מתכוון להשתמש בדת, ובמיוחד באסלאם, כדי ‘להרוס’ את המדינה. בחודשים האחרונים, קפטן איברהים טראורה הדגיש שוב ושוב כי הצבא מוצא באופן שיטתי עותקים של הקוראן בבסיסי טרור מפורקים. השליט טראורה מבקש להחזיר לארצם אזרחים בורקיניים הלומדים את חוקי השריעה בחו”ל
לשם כך הוא הודיע על צעדים ראשוניים כמו: מימון ממשלתי ישוחרר לתמיכה באימאמים המטיפים ל’מילה הטובה’. באשר לצעירים בורקינבים הלומדים אסלאם במדינות ערב, הוא הודיע על חזרתם לארצם של בין 800- 1000 סטודנטים שלומדים את חוקי השריעה בסעודיה. לדבריו:” הם לא לומדים מקצוע. אחזיר אותם, וכל מי שלא יחזור לא יהיה עוד בורקינבי”, קרי תישלל אזרחותו.[4]
מסוף יוני, כל סטודנט בורקינבי המעוניין ללמוד בחו”ל חייב לקבל אישור ממשרד ההשכלה הגבוהה כדי להבטיח שלימודיו יעמדו בסדרי העדיפויות של הממשלה.
לאחר ההפיכה הצבאית ב-2022, מנהיגים סונים הופיעו מיד לצד קפטן טראורה. אך עבור קהילה סונית זו, קביעת יום המנהגים והמסורות ב-15 במאי נתפסה כפגיעה אמיתית. והצו המסדיר תפילות במרחבים ציבוריים היה הקש ששבר את גב הגמל. לאחר שביסס את סמכותו, קפטן טראורה פרק באופן שיטתי את תומכיו לשעבר והוא מאמין שמאבק הכוחות הזה עלול להימשך. הוא הזהיר, לאחר שאסר על דרשות מסוימות של מטיפים קיצוניים, מנהיגים דתיים אחרים שהם יהיו מטרה ‘אם ימשיכו’ בהטפות הקיצוניות.
עבדות ערבית באפריקה: איברהים טראורה שובר טאבו ותוקף את האסלאם הקיצוני
זהו נושא טאבו בזיכרון ההיסטורי שנשיא בורקינה פאסו, איברהים טראורה, רוצה לשבור. במהלך נאום ששודר בטלוויזיה, טראורה התייחס גם לקשר ההיסטורי בין אפריקה לעולם הערבי-מוסלמי.[5] הוא האשים דמויות היסטוריות מסוימות הקשורות לאזור זה בכך שהשתתפו בעבדות אפריקאית במשך כמה מאות שנים, בהתייחסו לתקופה של 1,000 שנים: “אנשים הגיעו, קודם כל עם הכיבושים הערביים-מוסלמים, זה יותר מאלף שנות עבדות באפריקה … ושוק העבדים האחרון נסגר; זה היה במדינה בשנת 1962. […] גברים סורסו […] כדי שלא יהיו אבות לילדים”. הצהרות אלה הן חלק מדיון רחב יותר על השפעות חיצוניות ועל בניית התייחסויות תרבותיות בבורקינה פאסו.
הצהרתו של טראורה עוררה את זעמם של כמה דמויות מובילות בעולם הערבי-מוסלמי.[6] אחד האימאמים העיקריים של מאוריטניה הגיב בעיתון קודס אל-ערבי: “הצהרותיו של טראורה הן חלק מניסיון להסיט את תשומת הלב מהאתגרים הפנימיים העומדים בפני ארצו, בכך שהוא מזהיר כי העם הבורקיני, שרובו מוסלמי, לא יקבל את מה שהוא רואה כעבירה על האסלאם, ובקריאה לנשיא להבחין בין ההיסטוריה הערבית והאסלאמית, מצד אחד, לבין סכסוכים אתניים ופוליטיים עכשוויים בתוך בורקינה פאסו, מצד שני”.
מאלי, ניז’ר, בורקינה פאסו… הרקורד הקטסטרופלי של הכוחות הצבאיים הרוסיים חסרי התועלת לחלוטין בסאהל
הגעת החונטות הצבאיות לשלטון במאלי, ניז’ר ובורקינה פאסו לוותה בגירוש כוחות המערב והאו”ם, אך הנוכחות של ‘חיל אפריקה’ (יורש כוח ואגנר) הביאה לכישלון ביטחוני חרוץ.[7] המשטרים איבדו שליטה נרחבת לטובת מורדים וג’יהאדיסטים, תוך פגיעה קשה באזרחים. הכוחות הצבאיים הרוסיים של ‘חיל ‘אפריקה’, ספגו מספר מפלות צבאיות ונסיגות בשטח במאלי שעלולות לעלות להם ביוקר בשותפויותיהם במדינות אפריקה.
אזכיר כי לאחר חיסולו של יבגני פריגוז’ין (Prigozhin), ראש קבוצת וגנר (Wagner PMC), רוסיה ביצעה מספר התאמות המשרתות את הקרמלין והמייעלות את השליטה בקבוצת שכירי החרב שנקראת עתה Africa corps (קורפוס אפריקה).
בעת הזו, מדינת מאלי ניצבת בפני מצב ביטחוני קריטי ונתונה בחוסר ודאות בעקבות התקפות מתואמות, חסרות תקדים בהיקפן, הכוללות ‘מצור כלכלי’ על עיר הבירה במאקו, של ג’יהאדיסטים מ’הקבוצה לתמיכה באסלאם ובמוסלמים’ (JNIM, בעלת ברית של אל-קאעידה) והמרד של ‘חזית השחרור של אזוואד’ (ALF). הכוח הזר, ‘חיל אפריקה’ הרוסי, שהחליף את הכוח המערבי בפיקוד צרפתי (Barkhane) רחוק מאוד מלהוות כוח עזר יעיל ואמין שניתן לסמוך עליו. לאחר מספר נסיגות ואובדן חיילים ואמל”ח הוא נראה יותר כמשענת קנה רצוץ.
מאז המתקפות שהחלו בסוף אפריל השנה על ידי הקבוצות החמושות בכמה ערים אסטרטגיות במאלי, המוניטין של רוסיה באפריקה ספג מכה קשה. תדמיתם של שכירי חרב מ’חיל אפריקה’ נפגעה קשות בעיקר לאחר שידור התמונות בהן הם נראים מלווים על ידי המורדים אל מחוץ לעיר קידאל .[8] זוהי סטירת לחי לבעלת ברית זו של החונטה במאלי ושל הממשלות הצבאיות השונות במדינות הסובבות, בעיקר בורקינה פאסו וניז’ר שהקימו את ארגון ה- AES (Alliance of Sahel States) התנתקו מהמערב ומהקהילה הכלכלית האפריקאית ה- ECOWASוהסתמכו על רוסיה וכוח שכירי חרב מטעמה, כוח מצומצם ודליל ביכולותיו ההתקפיות, לעומת הרכב הכוח המערבי ויכולותיו ההתקפיות והמודיעיניות של Barkhane ו-TAKUBA, ראשי מדינות ה-AES סברו, לשיטתם, שבאמצעות כוח המשלוח הרוסי יוכלו לדחוק את המורדים ולפתור בעיות פנים יסודיות העומדות מאחורי אי-היציבות הפוליטית במדינות ברית הסאהל.[9]
הרוסים, בשיגור ‘חיל אפריקה’ למאלי התחייבו להבטיח את שלטון לחונטה השלטת, והם אכן מהווים חלק ממשמר השליט. השותפות הרוסית-מאלית, כוללת פריסת 2,500 חיילים, עלותה מוערכת בין 500 ל-900 מיליון דולר (514.72 מיליארד פרנק CFA) מאז 2022, על פי נתונים של All Eyes On Wagner . לכל הדעות, תשואה גרועה על ההשקעה עבור חונטה שאם תישאר בשלטון, היא על סף קריסה.[10]
נכון לעכשיו, רוסיה שואפת להראות שהיא נחושה לתמוך במשטרו של השליט אסימי גויטה, במידה והמורדים ימשיכו להתקדם, המוניטין של רוסיה עלול לספוג מכה נוספת. ‘חיל אפריקה’ כבר הפחית את מחויבויותיו ללחימה, כתף אל כתף, עם צבא מאלי, כאשר תיאם את הנסיגה מקידאל עם ראשי ארגון ה-JNIM.[11] הנסיגה החפוזה של הכוח הרוסי מקידאל הייתה יותר מכישלון טקטי; זוהי הייתה תוצאה של מודל שותפות לקוי שרוסיה יישמה על מספר מדינות אפריקאיות מוכות מלחמה. משטרים לא יציבים בסאהל ביקשו זה מכבר סיוע ביטחוני ללא תנאים של זכויות אדם או ממשל דמוקרטי, ורוסיה בנתה את מוד הפעולה האזורי בדיוק על התחייבות זו – התחייבות מפורשת לאי-התערבות בעניינים הפוליטיים והחברתיים הפנימיים של שותפותיה. במאלי, משמעות הדבר הייתה למעשה מעורבות מוחלטת המוגבלת אך ורק להגנה על המשטר על חשבון היציבות הלאומית מעבר לבמאקו.
מעל לכל, על פי מסמכים וחקירות רבות על הנוכחות הרוסית במאלי, שכירי החרב הרוסיים מואשמים ב”הפרות זכויות אדם נרחבות ובהתקפות נגד אזרחים, כולל מעשי זוועה המוניים, אשר תרמו באופן משמעותי להסלמת האכזריות של הסכסוך, כל על פי ה- ACLED (Armed Conflict Location & Event Data).[12] שכירי החרב הרוסיים עוסקים במכירת נשק זול, מתעמרים באוכלוסייה המקומית, בוזזים, אונסים והורגים. בלחימה בשטח הם נראים פתטיים עם אמצעי לחימה שאינם הולמים את תנאי השדה והקרב. התנהלותם האגרסיבית כלפי האוכלוסייה מגבירה את רצון המקומיים דווקא לחבור לשורות ארגוני הג’יהאד האסלמי הרדיקלי. הנוכחות של ‘חיל אפריקה’ מראה כי הכוח עוסק, מעבר הבטחת השרידות של החונטות בהשתלטות על משאבים טבעיים (כגון זהב) במקום למגר את הטרור האסלאמי רדיקלי.[13]
רוסיה הצליחה לכבוש את אחיזתה באוכלוסייה המקומית. בשנת 2022, כאשר ממשלת מאלי סיימה סופית את שיתוף הפעולה שלה עם כוחות מערביים, ובמיוחד צרפתיים, מפגינים נופפו בדגלים ובדגלים רוסיים שהיללו את פוטין ברחובות במאקו. רוסיה הפעילה על הציבור המקומי מערכת דיסאינפורמציה אדירה כדי להעצים את השנאה לצרפת הניאו-קולוניאליסטית (neocolonialism), נושא אותו היא מלבה ומעצימה, ולמחוק כל זכר של שת”פ עם המערב.[14]
התבוסות הצבאיות, הפוליטיות והסברתיות עלולים לדחוף חונטות אחרות לגוון את ספקי הביטחון שלהן. האירועים האחרונים מעלים שאלות רציניות בניז’ר ובבורקינה פאסו , שם גם לרוסיה יש נוכחות, אם כי צנועה יותר. אם ההתערבות הרוסית במאלי תסתיים, עלולות להיות לכך השלכות בשתי המדינות הללו, שם קבוצות כמו JNIM והמדינה האסלאמית בסהרה הגדולה (ISGS) מהוות איום קיומי על המשטרים הצבאיים בשלטון.
שכירי חרב רוסים במאלי: מדוע כל כך מעט אבדות?
הרוסים ממקדים את משאביהם בעיקר בהגנה על הממשלה ועל אתרים רגישים מסוימים בבמאקו.
מניין אבידות מועט נובע ממציאות מתמטית פשוטה: הרוסים פחותים במספרם מהצבא המאלי. על פי מספר מקורות, בין 1,500 ל-2,000 חיילים רוסים פרוסים כיום במאלי, בהשוואה ליותר מ-13,000 חיילים בכוחות המזוינים של מאלי (FAMa). באופן טבעי, ככל שנוכחותו של כוח גדול יותר במדינה, כך הוא חשוף יותר להתקפה.
מעל הכל, הרוסים אינם תופסים את אותו תפקיד בתוך המבנה הצבאי. משימתם היא בעיקר לתמוך בכוחות המזוינים של מאלי (FAMa), לא להחליף אותם. חיילים ממאלי נשארים בחזית ברוב המבצעים ובמספר רב של עמדות קדמיות.
החיילים של צבא מאלי שנמצאים בחזית, הם אלה הממוקמים באזורים בסיכון גבוה. וגורמי ‘חיל אפריקה’ נמצאים מגמה מאחור, קרי, ברקע. זאת כדי לנהל את התקשורת ולטפל בניתוח הנתונים שנשלחים על ידי רחפנים. זו הסיבה שרוב הגברים שנהרגים בחזית הם מצבא מאלי, ורוב בני הערובה גם הם גם חיילים של צבא מאלי.
יחד עם זאת, כוחות צבא רוסיה, שכירי החרב של ‘חיל אפריקה’ אינם חסינים ממוות בשדה הקרב. כמה מהם נהרגו במהלך מבצעים שבוצעו בצפון ובמרכז מאלי בשנים האחרונות. קשה לאמת נתונים אלה, שכן לא במאקו ולא מוסקבה מדווחות רשמית על אבדותיהם. גורם נוסף שיש לקחת בחשבון הוא הניסיון הקרבי. שלא כמו חיילים מצבא מאלי, הלוחמים הרוסים הם ותיקים שהשתתפו בכמה סכסוכים ברחבי העולם.
בנוסף ולעיתים קרובות יש להם, לכוחות הרוסיים, גם אמל”ח וציוד הגנה מתוחכמים יותר, שיכולים להפחית את החשיפה הישירה שלהם לאש המורדים על הקרקע.
בפועל, בשטחי הלחימה והעימות יש שני כוחות שונים. יש צבא, וישנם כוחות פאראמיליטריים שהם בעיקר שכירי חרב מקצועיים מנוסים מאוד. כאמור לעיל, מדובר באנשים ששירתו במספר זירות פעולה בינלאומיות ומגיעים למאלי עם ניסיון עשיר זה, המאפשר להם להתמודד במהירות עם התקפות ג’יהאדיסטיות או, לכל הפחות, להילחם בכל התקפה שעשויה להיתקל בה. שליטתם בטכניקות לחימה, המשאבים העומדים לרשותם, כולל רק”ם, רחפנים ומטוסים, למשל, יכולים להסביר מדוע יש להם כיסוי גדול בהרבה מאשר לצבא מאלי.
לבסוף, יש את סוגית הבחירות האסטרטגיות. עם כוח אדם מוגבל, הרוסים ימקדו בעיקר את משאביהם בהגנה על אתרים רגישים ובפעולות הנחשבות לחשובות ביותר, ולעתים קרובות ישאירו את כוחות מאלי עם האחריות להחזיק את הקרקע לאורך זמן.
צבא ניז’ר חסר אונים מול הג’יהאדיסטים
ניז’ר ממשיכה להתמודד עם חוסר ביטחון, שלוש שנים לאחר שהגנרל עבדורהמאנה טיאני (Tchiani) עלה לשלטון לאחר ההפיכה ב-26 ביולי 2023. באזור טילאברי (Tillabéry), מוקד האלימות במערב המדינה, התקפות הג’יהאדיסטיות מתרבות וממשיכות לגבות קורבנות רבים בקרב חיילים ואזרחים כאחד.[15] לנוכח מצב זה, אלפי אנשים נאלצו לנטוש את כפריהם, מה שמצמיח את האזור למשבר הומניטרי חמור.[16]
אזור טילאברי במערב ניז’ר משמש כמרכז מבצעי עיקרי ונקודת הזנק קטלנית ביותר של ה- ISSP – מחוז הסאהל של המדינה האסלאמית (Islamic State Sahel Province), ומאפשר התפשטות חוצת גבולות, ותקיפות צבאיות גדולות ברחבי אזורי הגבול מאלי-ניז’ר. לאזור זה חשיבות אסטרטגית למורדים האסלאמיסטיים הנהנים מניידות חוצת גבולות נקבוביים עם מאלי ובורקינה פאסו, המאפשרים תנועה חלקה של לוחמים, נשק וקווי אספקה. האזור משמש כמרכז גיאוגרפי מרכזי שבו ה-ISSP משגרת תקיפות מתואמות בקנה מידה גדול על עמדות ביטחון מדינה, כגון בסיסים היסטוריים באין-אטס (In-Ates) ובבניבנגו (Banibangou). אזור טילאברי מתפקד כבסיס ביניים העוטף את האגף המזרחי של בירת ניז’ר, ניאמיי (Niamey), ומבודד בהדרגה ערים אזוריות מרכזיות באמצעות חנק כלכלי וחסימות כבישים.
כיום, המתקפות נגד כוחות ההגנה והביטחון, כמו גם נגד אזרחים, הן תכופות ואלימות משמעותית יותר מאשר לפני שלוש שנים. הידרדרות המצב הביטחוני מורגשת ומואצת. בעבר, אפילו בצל חוסר ביטחון אישי חיי התושבים היו טובים יותר: השווקים השבועיים פעלו כרגיל, והאספקה הייתה סדירה. כיום, כפרים שלמים נעקרו, בתי ספר סגורים, ומספר ההרוגים הוא אינסופי.
על פי ארגון ACLED (Armed Conflict Location & Event Data), אזור טילאברי נותר מוקד העימותים בין JNIM למדינה האסלאמית בסאהל. ISSP- [17]יריבות זו הביאה למספר שיא של נפגעים בקרב אנשי צבא ואזרחים כאחד. כמעט 1,200 מקרי מוות נרשמו שם בשנת 2025 מספר המתים שם הוא הגבוה ביותר באזור הסאהל המרכזי. [18]
צעדים מסוימים שננקטו על ידי רשויות הצבא Nigerien Armed Forces) -FAN), שמתקשה בלחימה מול שני הארגונים, כמו סגירת שווקים שבועיים והגבלות תנועה בכמה אזורים רגישים, תורמים להגברת המצב הרעוע של אוכלוסיות שכבר נפגעו קשות מחוסר ביטחון. לתושבים לעתים קרובות אין ברירה אלא לנטוש את כפריהם ולחפש מקלט ביישובים בטוחים יחסית, שם הם חיים בתנאים קשים ביותר. הם שוהים במקלטים מאולתרים בכפוף לתנאי מזג האוויר ועוסקים בעבודות מזדמנות כדי לשרוד, גם להשיג מי שתייה היא בעיה לא פשוטה.
תקוות האוכלוסייה המקומית הולכת ופוחתת עם כל מתקפה, למרות הבטחות לשיקום הביטחון שניתנו על ידי רשויות הצבא.[19] המתקפה הגדולה האחרונה שתועדה באזור טילאברי מתוארכת ל-17 ביולי. היא גבתה את חייהם של 16 חיילים.[20]
ה-FLA מפרסם סרטון של כ-200 חיילים מצבא מאלי שנלקחו בשבי
הסרטון, המאגד מספר קטעים נפרדים, נמשך כמעט 11 דקות. הוא מציג עשרות חיילים מאליים בבגדים אזרחיים, יושבים זה לצד זה בחול, מול בד מתוח.[21]
מספרם המדויק: 208, על פי ה-FLA (Front de libération de l’Azawad), החיילים שנלכדו בסוף אפריל בקידאל (Kidal), ואז שוב במהלך יולי, במהלך ההתקפה על מחנה אנפיס (Anéfis) והמארב של שיירה צבאית ב-Tabrichat, בין אנפיס לגאו (Gao). כמה מהם מופיעים על המסך, תוך שהם מציינים את שמם ומספר האישי שלהם. רובם שייכים לצבא. חלקם שוטרים או ז’נדרמים.
האדם הראשון שדיבר מתארך את ההקלטה ל-28 ביולי ומציין שכמה אסירים, שאת שמותיהם הוא מזכיר, אינם מצולמים משום שהם ‘במרכז רפואי’. החיילים טוענים שהם מטופלים היטב. אחד מהם משמיע הערות חריפות נגד ה’חונטה’ השלטת בבמאקו – הערות שהוכתבו בבירור על ידי שוביו – וכמה אחרים קוראים לרשויות ‘לחשוב עליהם’ ולמצוא ‘פתרון של שלום’ כדי שיוכלו להתאחד עם משפחותיהם.
הבדלנים כבר החזיקו כ-20 חיילים, שנלכדו במהלך התקפות שונות בין ספטמבר 2023 ליולי 2024. לדברי חבר ב-FLN, אסירים אלו, שנמצאים במעצר לטווח ארוך, מוחזקים ‘באזור אחר’. כמה מנהיגים של קבוצת הבדלנים טוענים כי פרסום הסרטון נועד להרגיע את המשפחות על ידי מתן חדשות על יקיריהם, בעוד שרשויות המעבר אינן נוקטות צעדים כדי להבטיח את שחרורן.
סרטון זה מתפרסם בהקשר ספציפי: ב-18 ביולי, במהלך מארב לשיירה צבאית ב- Tabrichat על ידי ה- FLA ובעלי בריתם הג’יהאדיסטים מה-JNIM, לפחות 18 חיילים הוצאו להורג לאחר שנכנעו.[22] תמונות מצמררות הופצו, ובמיוחד מזהות את חמזה אג איאד (Hamza Ag Iyad), בנו של מנהיג JNIM, איאד אג גאלי (Iyad Ag Ghaly). ה-FLA טוען שרק הקבוצה הג’יהאדיסטית ביצעה את ההוצאות להורג הללו וכי אסירים שלה מטופלים בהתאם לחוק ההומניטארי הבינלאומי.
ב-29 ביולי, ארגון זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל (Amnesty International) הגדיר את ההוצאות להורג הללו כ’פשעי מלחמה’ וקרא ל’חזית לשחרור אזוואד’ (FLA) ולקבוצה לתמיכה באסלאם ובמוסלמים (JNIM), שקיבלו אחריות על המארב בTabrichat -, להעניש את האחראים. שבוע קודם לכן, ב-23 ביולי, משרד הנציב העליון של האו”ם לזכויות אדם גינה את מעשי העינויים וההרג שבוצעו לכאורה נגד עשרות חיילים מצבא מאלי שנכנעו לבדלנים של FLA לג’יהאדיסטים של JNIM, וקרא לחקירה יסודית ועצמאית.
יתר על כן, עדיין באזור קידאל, צבא מאלי ביצע מספר סדרות של תקיפות אוויריות בימים האחרונים אשר, על פי ארגון זכויות האדם המקומי CD-DPA, גרמו לאבדות בקרב אזרחים. בלילה שבין 28 ביולי, ל- 29 ביולי, תקיפות רחפנים ב- Talahandak הרגו לפחות שלושה בני אדם ופצעו שישה, כולם בני אזרחות ניז’רית. מרכז הבריאות ב- Talahandak נהרס גם הוא. בלילה שלאחר מכן, מ-29 ביולי, עד 30 ביולי, רחפנים של הצבא כוונו ל- Ikharabane, ליד Tinzaouatène. CD-DPA מדווח על שישה הרוגים וכעשרים פצועים, כולם כורי זהב ממוצא צ’אדי וניז’רי.
בהצהרה, צבא מאלי נטל אחריות על השמדת מספר קבוצות של אנשים המזוהים עם קואליציית הטרור JNIM-FLA בפאתי העיר טסליט (Tessalit) באזור קידאל.
ד”ר דוד דוכן
9.8.2026
[1] בבורקינה פאסו, ‘Forces vives’ (‘כוחות חיים’) הוא מונח פוליטי וסוציולוגי המשמש לתיאור המגזרים הפעילים והמאורגנים של החברה האזרחית. הוא מתייחס לקואליציה רחבה של בעלי עניין מחוץ למנגנון הממשל המסורתי.
מי מרכיב את ה-Forces Vives? בהקשר של בורקינה פאסו , קבוצה זו כוללת בדרך כלל: ארגוני חברה אזרחית (CSOs- Civil society organizations): קבוצות זכויות אדם, ארגונים לא ממשלתיים וארגוני קהילה. איגודי עובדים: ארגוני עובדים המייצגים מגזרים מקצועיים שונים. מנהיגים דתיים ומסורתיים: אנשי דת וזקני הקהילה. מפלגות פוליטיות: קבוצות אופוזיציה וקואליציות פוליטיות. ארגוני נוער ומקצוע: קבוצות סטודנטים וארגוני סחר.
מה תפקידם? ה-‘Forces vives’ מייצגים את הקול הקולקטיבי של העם בדיאלוג פוליטי, בדיונים לאומיים ובממשל מעבר. מבחינה היסטורית, הם ממלאים תפקיד מכריע בתקופות של משבר פוליטי (כגון הפיכות או מעברי שלטון) על ידי דרישה למתן דין וחשבון, השתתפות בניסוח מגילות מעבר וארגון מחאות או שביתות כדי להשפיע על מדיניות הממשלה. ההקשר האחרון בשנים האחרונות, היחסים בין הממשל הצבאי של קפטן איברהים טראורה לחברה האזרחית הפכו מוגבלים מאוד. הממשלה הגבירה את הרגולציות ופיזרה עשרות קבוצות חברה אזרחית וארגונים לא ממשלתיים, מה שהקשה על ‘כוחות החיים’ הרחבים יותר לפעול באופן עצמאי או לבקר את הממשל. במקביל, סיעות פרו-ממשלתיות של ‘כוחות החיים’ קיימו לעתים קרובות עצרות כדי להביע תמיכה במעבר הצבאי.
[2] המטיף הסוני הבולט האימאם מוחמד אסחאק קינדו נעצר על ידי רשויות הצבא של בורקינה פאסו ב-26 במאי 2026, לאחר שמתח ביקורת פומבית על הצעת חוק ממשלתית שמטרתה להסדיר את חירויות הדת. טיוטת החקיקה, שהוצגה על ידי החונטה הצבאית השלטת, מבקשת להגביל את הקמתם של מקומות פולחן במוסדות ציבוריים, לרסן את זיהום הרעש מפעילויות דתיות ולמנוע דברי שטנה דתיים. האימאם קינדו גינה את ההגבלות הללו, והזהיר את הרשויות מפני חציית גבול בכל הנוגע למנהגים דתיים, מה שהוביל למעצרו ערב חג עיד אל-אדחא. מעצרו עורר מחאות בוואגאדוגו (Ouagadougou), מה שהוביל את הרשויות לפזר את ההמונים, לעצור כמעט 100 מתומכיו לצורך ‘הכשרת אזרחות’ (citizenship training) ולסגור זמנית את המסגד הסוני הראשי בבירה.
Burkina Faso: Arrest of Influential Imam Exposes Regime Sensitivity to Religious Authority
Imam arrested in Burkina Faso after criticizing draft law on religious freedom
https://ifex.org/imam-arrested-in-burkina-faso-after-criticising-draft-law-on-religious-freedoms
[3] Traoré Declares Burkina Faso Will Not Adopt Sharia Law; Says Citizens Are Free to Practice Any Religion #pulsenigeria247
[4] Burkina Faso’s President Vows to Recall 800 Students on Sharia Scholarships, Prioritizes Engineering and Science
[5] https://www.instagram.com/p/Da-bDuYilKu/?hl=en
https://www.instagram.com/reel/Da70qdIIM5R
[6] MB statement commenting on the statements attributed to Burkina Faso’s President concerning Islam and slavery in Africa
[7] כוחות הנתמכים על ידי רוסיה הגיעו למאלי בדצמבר 2021, בעיקר בצורת שכירי חרב של קבוצת וגנר. הם הוזמנו על ידי נשיא מאלי החדש, אסימי גויטה, שתפס את השלטון בהפיכה במאי ואימץ במהירות עמדה פרו-רוסית ואנטי-צרפתית.
[8] What the Mali Offensive Reveals About Russia’s Partnerships in Africa
[9] בתחילת 2022, גויטה גירש את הכוחות הצרפתיים, והותיר את רוסיה למלא את החלל הביטחוני שנוצר.
France, allies condemn ‘deployment’ of Russian Wagner mercenaries in Mali
[10] What role has Russia played in Mali’s security and the Sahel region?
[11] Malian official accuses Russian forces of ‘betrayal’ after Kidal falls to rebels
[12] Africa Overview: July 2026
https://acleddata.com/update/africa-overview-july-2026
[13] שליטה במשאבים על פני ביטחון: במאלי, בורקינה פאסו וניז’ר, כוחות רוסיים נותנים לעתים קרובות עדיפות לאבטחת אתרים עשירים בזהב ומסדרונות תחבורה, מה שמאפשר להם לצבור עושר מינרלי עצום. דיווחים מצביעים על כך שרוסיה הפיקה מיליארדי דולרים ברווחי זהב מהיבשת מאז 2022, תוך שהיא מימנה נכסים אלה כדי לסייע בעקיפת סנקציות בינלאומיות ובמימון פעולות גלובליות. בניז’ר, ספקית עולמית גדולה של אורניום, גופים ממלכתיים רוסיים (רוסאטום (Rosatom-מנהלים שיחות עם הממשל הצבאי לרכישת זיכיונות כרייה, מה שמעביר עוד יותר את התלות הכלכלית של האזור לכיוון רוסיה.
How Russia’s MoD Secures and Exploits Sahel’s Strategic Minerals
[14] Lavrov falsely presents Russia as fighter against neocolonialism
[15] – Coordinated Attacks in Tillabéri Region
https://www.africansecurityanalysis.com/reports/niger-coordinated-attacks-in-tillaberi-region
[16] Global Humanitarian Overview 2026
https://humanitarianaction.info/document/global-humanitarian-overview-2026/article/niger-4
[17] שדה הקרב העיקרי בין JNIM (ג’מאעת נוסראת אל-אסלאם ואל-מוסלמין) לבין ISSP (מחוז סאהל של המדינה האסלאמית) הוא אזור המשולש של מרכז הסאהל – ובמיוחד אזורים מתכנסים במאלי, בורקינה פאסו וניז’ר - יחד עם קווי חזית מתרחבים באזורי הגבול של בנין וניגריה. אזורי תחרות מרכזיים אזורי טילאברי ודוסו (ניז’ר): משמשים כזירה עיקרית למתקפות מקבילות ועימותים ישירים בשטח, כאשר שתי הקבוצות דוחפות דרומה לכיוון חופי מערב אפריקה. מסדרון הגבול מאלי-בורקינה פאסו: הליבה האסטרטגית (כולל אזורים ליד סבה וצפון מאלי) שבה שני הפלגים מתחרים על הדומיננטיות האזורית הסופית. אזורי הגבול בנין-ניז’ר-ניגריה: גבולות נקבוביים כמו קומפלקס הפארקים W-Arly-Pendjari ו-Tahoua/Dosso, המשמשים כנתיבים לוגיסטיים ובסיסים מבצעיים חדשים. שתי הקבוצות מתייחסות למרחבים מצטלבים אלה כשטח פתוח, מתוך הבנה שאובדן קרקע במקומות כמו ניז’ר מאיים על שליטתם הרחבה יותר במאלי ובורקינה פאסו. סכסוכים פנימיים בין JNIM, המזוהה עם אל-קאעידה, לבין ISSP, המזוהה עם המדינה האסלאמית, התגברו כאשר הם מחפשים בסיסים אחוריים מחוץ לסאהל המרכזית, ומשפיעים ישירות על אוכלוסיות אזרחיות מקומיות.
[18]Violence Against Civilians Surges in Niger’s Tillabéri Region
Africa Overview: July 2026
https://acleddata.com/update/africa-overview-july-2026
[19] בין הסיבות המרכזיות לחולשת צבא ניז’ר ניתן למנות את גירוש בעלות הברית: החונטה הצבאית ניתקה את הקשרים עם שותפות מערביות ללוחמה בטרור, כולל צרפת וארה”ב, ובכך הסירה מודיעין חיוני, סיוע אווירי ואימונים מיוחדים. קיבולת מוגבלת של שותפות חדשות: מעברים מכוחות מערביים לספקי ביטחון חלופיים כמו ‘חיל אפריקה’ של רוסיה הותירו חלל ביטחוני ופערים ביעילות המבצעית.
[20] soldiers killed, 23 injured in terror attack in west Niger16
https://english.news.cn/africa/20260720/aa3785096b3548f58a31e87aa61eb509/c.html
[21] Tuareg rebels hold dozens of soldiers in Mali as prisoners
[22] Dozens of Malian soldiers have been killed after their military convoy was ambushed in northern Mali
At least 50 Malian soldiers killed in rebel-jihadist attack
