בשדה הקרב המודרני הלחימה אינה מתנהלת רק באמצעות תקיפות צבאיות, אלא גם באמצעות תמונות, סרטונים ובעיקר באמצעות עיצוב נרטיבים. בשנים האחרונות הפכה הזירה התודעתית לחלק מרכזי במערכות בין מדינות וגורמי טרור, כאשר אלו מבקשים לעצב את תפיסת המציאות של קהלים שונים בזירה הבינלאומית והאזורית. איראן
בימים האחרונים ניכרת עלייה בהיקף התקיפות של חיזבאללה נגד יישובים בצפון ישראל – באמצעות כטב”מים, ירי נ”ט ורקטות. במקביל, הארגון פרסם בימים האחרונים הודעות פינוי לתושבי הצפון, בנוסח ובפורמט המזכירים את הודעות הפינוי של צה”ל בזירות אחרות. המהלך אינו מקרי. חיזבאללה מנסה לאמץ כלי תודעתי
האם כוחותיו של אבו מוחמד אל-ג’ולאני, מנהיג סוריה, מתכננים לפלוש לשטח לבנון כדי לנקום בחיזבאללה? צעד פוטנציאלי זה נתפס כנקמה על מעורבותו של חיזבאללה במלחמת האזרחים הסורית או כחלק מעסקה אסטרטגית שתואמה עם ממשל טראמפ. חיזבאללה מביע דאגה מפני פתיחת חזית לחימה נוספת נגדו נוכח
במשך שנים ליוותה את הדיון על חיזבאללה שאלה מרכזית: האם מדובר בארגון לבנוני הפועל מתוך האינטרסים של המדינה והקהילה השיעית, או בשלוחה איראנית המשרתת בראש ובראשונה את האסטרטגיה האזורית של טהראן. הארגון עצמו טיפח לאורך השנים עמימות מכוונת סביב סוגיה זו. כלפי פנים הוא הציג
רקע מאמר זה עוסק בבחירתו של ג’וזף עאון לנשיאות לבנון בינואר 2025, על רקע המשבר הפוליטי והכלכלי החמור במדינה. בחירתו של עאון, לאחר 12 ניסיונות כושלים, הושגה כפשרה בין סיעות הפרלמנט, כולל חזבאללה ואמל, חרף התנגדותן הראשונית. מהלך זה מסמן שינוי משמעותי במערכת הפוליטית בלבנון
